משתמשת פורטי19 בפברואר 2026 בשעה 11:23
ילדתי לפני שלושה וחצי חודשים
מאז אנחנו במרתון, לילות בלי שינה ו.. נו אתן יודעות איך זה אין זמן זוגי והכל סביב הקטנטונת
בשבוע שעבר החלטתי שדיי אני חייבת לנשום אוויר קשה לי והמשפחה של בעלי היו בעד והסכימו לשמור לילה על הבת שלנו. אני כל השבוע רק מחכההה ללילה הזה ובאמת שעברנו איתה שבועיים קשוחים מאוד וזה מה שהחזיק אותי.
עכשיו אנחנו בדרך לשים אותה אצלם להסביר להם הכל ולנסוע סך הכל ללילה אחד בתל אביב אבל משום מה אני פתאום מתחילה להתחרט.. אני לא יודעת איך אפשר להשאיר אותה ככה רחוק ממני😢
היא רגילה אלי היא רגילה לריח שלי לקול שלי שמרגיע אותה.. רק אני קמה אליה בלילות ועכשיו הם יהיו שם.
אני סומכת עליהם בעיניים עצומות כן? אבל אני ממש ממש מרגישה רגשות אשמה על זה אוף😔
💬2 תגובות