התחלתי עבודה בשבוע 13 אני עכשיו 14+2 בהתחלה כשהגשתי מועמדות לעבודה לא אמרתי…

התחלתי עבודה בשבוע 13 אני עכשיו 14+2 בהתחלה כשהגשתי מועמדות לעבודה לא אמרתי למנהלת שאני בהיריון כי זה היה מוקדם, שבוע 11 עשו לי ראיון עבודה אמרתי אני אחכה קצת וכשהתחלתי לעבוד זה היה ממש ביום הראשון של שבוע 13, אמרתי אני אגש אליה אני אגיד לה בעדינות ואתאם איתה שעות יותר קצרות בעבודה. במקום 10-8 שעות 6 -7 שעות עבודה... היא לא נתנה לי לפצוח בפי אפילו ופיטרה אותי עשיתי תיעוד בוידיאו שאני ניגשת אליה אומרת לה החתמתי אצבע, שלחי לי מכתב פיטורים שתדעי שאת מפטרת אישה בהיריון ואני הולכת עם זה הלאה.. רק שאני לא יודעת למי ללכת הלאה? להסתדרות העובדים?
💬64 תגובות👍2 לייקים

תגובות (64)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי19 בפברואר 2026 בשעה 08:48
לעורך דין
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי19 בפברואר 2026 בשעה 08:53
היא פיטרה אותך לפני שאמרת שאת בהריון או אחרי?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי19 בפברואר 2026 בשעה 08:56
תבדקי באתר כל זכות, יש שם גם עורכי דין (במקרים מסויימים ללא עלות) שעוזרים בתיקים מסויימים
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי19 בפברואר 2026 בשעה 09:04
לדעתי היא יכולה לפטר אותך אם את עובדת חדשה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי19 בפברואר 2026 בשעה 09:04
רק בגלל התנהגות לא הייתי חוזרת לשם
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי19 בפברואר 2026 בשעה 09:15
קראתי שוב ולא ברור לי. אמרת לה שאת בהריון ואז היא פיטרה אותך? מצד שני את עבדת שם שבוע לפי מה שהבנתי ממך... לא בטוח שיש עילה. ותכלס את לא יכולה להתקבל למקום עבודה כשאת מתחייבת לשעות מסויימות ובשבוע שאת מתחילה לבקש לעבוד פחות שעות, זה לא עובד ככה במיוחד כשידעת כבר שאת בהריון. קצת הוגנות. את לא חייבת לספר שאת בהריון אבל התחייבת על שעות עבןדה מסויימות ורק התחלת, עוד לא הוכחת את עצמך וכבר את רוצה לבוא לדרוש דברים. כל זה בהנחה והבנתי הכל נכון כן? כי לא מאוד ברור הסדר של הדברים.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי19 בפברואר 2026 בשעה 09:25
מותר לך לא להגיד שאת בהריון עד שבוע 20!! ותגישי תלונה במשרד העבודה אסור לה לפטר אותך
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי19 בפברואר 2026 בשעה 10:05
היא יכולה לפטר אותך עד חצי שנה אין לך מה לעשות

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

איך הזוגיות שלכם עם הבעל אחרי שנולד לכן ילד/ים? אני ובעלי מגיל צעיר ממש ביחד, תמיד הזוגיות שלו היתה סוג של מודל להערצה, לא היינו רבים תמיד מסתדרים תמיד הכל היה מושלם. זוגיות חזקה מלאה בתשוקה ואהבה מטורפת. אחרי שילדתי לפני שנה הכל השתנה. חיבקתי את זה בהתחלה וגם ידעתי שהשנה הראשונה הכי קשה.. אבל אנחנו לא קמים מזה.. אין שבוע שעובר בלי ריב, ואם לא ריב מלא עקיצות והרגשה שעוד שניה החוט נקרע והינה ריב, וגם שלא בריב אין תשוקה אפילו בעלי לא יוזם כבר יחסים וגם אם אני יוזמת אז לפעמים אפילו לא באלו שזה הכי לא אופייני , אז אולי פעם בשבוע אנחנו מקיימים, ומה שהכי כואב לי שאני בת להורים גרושים שבחיים לא ראיתי את ההורים שלי אוהבים והייתי ערה למודל זוגיות שקרי, עד היום אני מתקשה להאמין שבאמת אפשר לאהוב ולהישאר זוג יונים אחרי 20,30 שנות זוגיות, ועכשיו איך שהמצב בנינו זה עוד יותר מדאיג אותי ואני תוהה לעצמי איך נשרוד ככה.
💬6 תגובות