לידה וטיפול בתינוקת: עצות והתמודדות למי שמרגישה מותשת

תקשיבו משבוע 18 אני מרגישה שהבטן שלי אותו גודל ואני שבוע 23!!! מתי היא יוצאת ונהיית עגולה ויפה??

המלצה לשואב שוטף לא ידני מניסיון בלבד 🙏

עם מה שילבתן הנקה? (סימילאק/מטרנה?) איך עשיתם את זה? מבחינת חילוק הפעמים

אוף בנות אני לא יודעת מה לעשות. בגדול רוצה להחליף את מקום העבודה שלי. הוא שעה ממקום המגורים שלי אבל לא זו הסיבה, אין אופק קידומי ואין התמקצעות, פשוט משעמם ולא לזה למדתי וקרעתי את התחת. עכשיו אני בחופשת לידה ברוך ה', התינוקת בת 4.5, חודשים חמסה עליה, הגדול בן 3.2 ואילו איתו הייתי שנה בבית ונהניתי מכל רגע ומודה על כך כל הזמן שזכיתי להיות איתו ולראות את הצעד הראשון, את הכל ראשונה. קיצר לדילמה עצמה, יש מצב שהציעו לי עבודה במקום עם תנאים טובים יותר, עוד לא עשיתי ריאיון ועוד לא זומנתי אפילו אבל זה לכיוון הזה. אם זה יילך טוב יש מצב אתחיל לעבוד עוד חודש חודש וחצי בערך. מצד אחד זה מקום מעולה עם תנאים מעולים אופק קידומי והתמקצעות, אופציה לעבוד מהבית אפילו אחרי כמה חודשים עבודה, המרחק אותו דבר כמו במקום העבודה הנוכחי, שעה בערך. מצד שני אני רק עכשיו מתחילה לגלות את התינוקת, נהיה לה אופי הכי חמוד בעולם, וזה גיל שלא חוזר, ומרגישה שאם אחזור לעבוד עכשיו אני כאילו נוטשת אותה או שאתחרט על זה כי אתגעגע אליה כל הזמן והכי חשוב, זה גיל שלא חוזר. וכאילו תמיד אפשר לחפש אחרי זה מקום עבודה שוב. מצד שני גם ההצעה הזו לא תחזור וזה באמת מקום עבודה עם תנאים טובים ולכו תדעו אם אמצא משהו יותר קרוב בתנאים מעולים כמו שהמקום ההוא מציע. אני לא בעלת ניסיון וותק כזה גדול בשביל למצוא באמת מקומות שווים, אני עדיין בחיתולים של המקצוע שלי ובמקום החדש הזה זה באמת יכול להיות מקפצה בקריירה. השאלה האם לחכות עוד 5 חודשים עד שאחזור לעבודה ואתחיל לחפש משהו שהוא גם יותר קרוב אבל לא בהכרח אמצא משהו יותר קרוב עם תנאים מעולים ועם השכר היותר גבוה כמו עכשיו, אבל אהיה בבית בזמן הזה 5 חודשים כי כפי שאמרתי, זה גיל שלא חוזר, ולא יודעת אם מסוגלת לשים אותה כרגע במעון. אני יכולה היא כבר רשומה בגדול ויכולים לקבל אותה כי מכירה את הגננת כי היא טיפלה בבן שלי במעון, אז היא יכולה להכניס אותה כבר עכשיו, אבל מפחדת שאתחרט על זה. מצד שני מפחדת שאתחרט שאחרי זה אחזור לאותו מקום עבודה שלי ואגיד איך פספסתי הזדמנות בקריירה ולכן תדעו אם אמצא עוד הזדמנות כזו... זה לא תמיד נופל מהשמיים הדברים האלה. אשמח לתובנות, עצות, פרספקטיבות נוספות, ברור לי שזו החלטה שלי אישית ומה שאני מרגישה בסוף, אבל מפחדת לעשות טעות לכאן או לכאן