לחשוף או להסתיר: האם שיתוף אבחון אוטיזם נכון?

מורכב, חיבוק🫂 אני באופן כללי בעד שיתוף, בעיני מעבר לקצת חשיפה זה מאפשר הרבה תמיכה והרבה אמפתיות. לא כתבת בת כמה הילדה אבל היום ההגדרה של הרצף היא מאד מאד רחבה, יהיה מי שיגיד שזה סתם, בעיני זה מאפשר מענה כולל ורחב. אם את חוששת שהאבחון לא נכון הייתי מנסה לבקש אבחון חוזר ומעלה את כל התהיות שלי, אבל מניסיון היא לחלוטין תוכל ללמוד בכיתה רגילה אבל כן במסגרת של חינוך מיוחד מה שנותן לה מענה מדויק יותר. יוכלו להביא מומחית תחום שתדע להניח את היד על הקשיים ולמנוע תסכול מיותר ותעזור לה. מכירה מקרוב מישהי שאובחנה בגיל מאד בוגר, ההורים ממש הסתירו מכולם את האבחנה והיה עצוב ללות אותה בלי הידע הדרוש ובלי לתת לה מענה ממוקד.... בהצלחה גדולה והרבה נחת!

כשתפסיקי להתבייש בעצמך את תראי שאת תפסיקי להתבייש בה ובאיך יסתכלו עלייך

למה את צריכה להתבייש אני לא מצליחה להבין למה צריך להסתיר את זה הבת שלי על הרצף האוטיסטי וזה בסדר גמור אנחנו מלמדים אותה ותמיד אומרים לה שהיא ילדה מיוחדת ושהאוטיזם שלה זה ברכה וכולם יודעים שהילדה שלי על הרצף אני לא מסתירה את זה ולא מתביישת בזה אני מעצימה את זה גורמת לילדה שלי לראות שאני לא מתביישת במי שהיא זה ברכה ילדים כאלה ולא צריך להתבייש צריך לעלות מודעות צריך לדבר על זה תמיד לשתף

ולהיות כנה אני קשה לי עם אנשים שמתביישים בזה שהילדים שלהם שונים זה לא משנה במה אבל קשה לי עם זה הכרתי אמא שהתביישה ובקשה מימני לא לספר לאף אחד שהילד שלה על הספקטרום ואמרתי לה שאני פשוט מתביישת שיש אנשים כמוה שמתביישים בזה צריך לקבל את מה שיש ולא להתבייש ולאחר מכן היא קיבלה את מה שאמרתי ומאז היא פשוט מספרת לכולם מגיע לכל המפגשים שיש עם ההורים במעון שהילדים שלהם על הרצף והיא מרגישה ממש טוב עם זה מקבלים את זה נקודה אם לא תקבלי את זה לא יהיה לך טוב בכלל

בכלל אין מה להתבייש זה לא כל כך רחב ויש קשת גדולה מאוד להיות על הספקטרום אל תחששי לרגע לדבר על זה ולפתוח את זה וגם מולה היא באיזה שהוא שלב בחיים שלה צריכה לדעת שהיא קצת שונה מכולם וזה ממש ממש בסדר כי אם היא לא תדע מה עובר עליה היא תהייה מתוסכלת מהמצב הזה אני בטוחה שהיא מיוחדת ומהממת באשר היא באופן אישי יש לי במשפחה שתיי ילדים מאובחנים והם מדהימים ומיוחדים והם מנהלים אורח חיים רגיל כמו כל הילדים לכל אחד והקושי שלו אם את לא בטוחה תעשי איבחון חוזר ובלי קשר אני יודעת שכל כמה שנים עושים הערכה מחדש כמובן גם תלוי בגיל של הילד/ה בקיצור אל תתביישי תעצימי אותה ואת המיוחדות שלה ואל תראי את זה כמגבלה בשום אופן

התכוונתי לזה שזה כל כך רחב לא יודעת למה יצא שם לא 😳

אשתף שאני בת ל2 הורים נכים (פיזית).. ההורים שלי מעולם לא התביישו במה ובמי שהם ולקחו את הנכות שלהם כמציאות ומשהו טבעי- אז גם אני לקחתי את זה כמשהו טבעי וקיים. תתאמני על ה"שריר" הזה של הבושה.. ברגע שזה ישתחרר לך זה כבר לא יעניין אותך. בהצלחה ❤️