שאלה למניקות… מתי התחלתן להנות מההנקה? אני נהנת בטירוף כשהיא מחוברת אליי…

הי בנות❤️חייבת לפרוק , ב״ה בשעה טובה ילדתי בת ראשונה שאני מאוהבת בה , ואני פשוט בחרדות מעצם הטיפול , מלא להיות אמא טובה…אני כרגע בהחלמה והתאוששות אז מאוד קשה לי לתפקד אני אצל אמא שלי שעוזרת לי ועושה מעל ומעבר ובעלי וכל אחד במשפחה באמת עוזר ממש…אבל מאוד מלחיץ אותי העניין הזה של לקלח,להאכיל כמו שצריך ..אני רוצה להיות הכי טובה בעולם ולפעמים ממש מתסכל אותי שאני לא אצליח או לא אדע להיות אמא טובה אני לפעמים ממש מתחילה לבכות מזה🥹 אני בחרדות מלחשוב שמתישהו אני אצטרך להיות איתה לבד ולהתמודד גם אם זה הדברים הכי קטנים שיש…כמו להאכיל וכו בנות שמזדהות/עברו את אותה סיטואציה אשמח לשמוע איך הסתדרתן ושהחרדה הזו עוברת 🙏🏼🙏🏼🙏🏼

סיפור אישי חווית לידה מאתגרת שהסתיימה בניתוח קיסרי בהול!! הגעתי לבית חולים בתחילת שבוע 40 עם כל כך עייפות , בדקו אותי ושם הרפואה אמרה לי תיתכן שהמים קצת דלילה סביב העובר ! התחילו אצלי דאגות וביקשתי שתמליץ לי מה לעשות מכיוון שזאת לידה ראשונה . המליצו לשאר ללידה גם כך הריון עודף בזמן , קיבלתי בלון כי לא היה לי פתיחה בכלל ! אחרי 6 שעות שהבלון היה לי 2.5 פתיחה כאבי תופת בגלל הבלון העבירו אותי לחדר לידה ושם התחילו לתת לי פיתוצין וחיבור למוניטור הכל היה תקין מבחינת דופק העובר, עברו 3-4 שעות פתיחה 1 ס"מ נוסף , פקעו לי את המים ואז המים אכן כמות קטנה והעוברית שלי עשה קקי במים אז אמרו לי טוב שנשארת ולקחת את החלטה ללדת ! עוד 4 שעות התחילו צירים חזקים והגעתי לפתיחה 6 וכך המשכתי התחילו להגיד לי לייצב את הנשימה שלי הדופק פתאום יורד לעובר ואז מתייצב ואז אמרו לי 80 אחוז מחיקה לצוואר רחם הגעתי לפתיחה 8 אחרי שעתיים העלו לי רמת הפיתוצין הגעתי לפתיחה 9 , 9 וחצי ומשם הסיוט התחיל ! דופק העובר יורד עם כל ציר נתנו לי תרופה להאט את הצירים פעם ראשונה לא היה מחיקה 100 אחוז לצוואר ואז התעקשתי וביקשתי שכל עוד אני מסדירה את הנשימה רוצה שיתנו לי הזדמנות לדחוף אותה אם כבר הגעתי לשלב הזה הראש למטה פתיחה כמעט מלאה .. הצוות כל כך טוב ומתחשב ועוזר ומקצועי ! הרופא נתן לי לדחוף פעם ראשונה 123, פעם שניה 123 , ואז אמר לי אני לא לוקח סיכון הראש לא 100 אחוז יושב בזווית המתאימה צריך עוד זמן כדי שיצא ואמר לי שהוא רוצה תינוקת ואמא בריאה עלי לעשות ניתוח קיסרי, פה העולם בשנייה הפך לשחור בעיניי , הסכמתי מכיוון שלא רוצה ששום דבר רע יקרה לתינוקת שלי ואז העבירו אותי לניתוח קיסרי בהול ! כל הצוות רץ במסדרון גם בעלי רץ בכי הסטירי פחד אלוהים ,, התחילו בניתוח הוציאו את התינוקת הרגשתי את הראש שלה עולה ואז הוציאו אותה תודה לאל היא בריאה ושלמה ואני שלומי טוב עם כאבים לא היו נסבלים הניתוח היה לפני יומיים כרגע אני מסתדרת כמה מהמיטה בעלי תומך ,, אבל מרגישה שעברתי הרבה .. חוויה טראומטית מרגישה שרוצה לבכות.. תוך כדי שינה אני מרגישה רגעים של קפיצה ואז מתעוררת עם כאבים באיזור הניתוח ! האם ההרגשה עוברת האם זה טבעי מה אני מרגישה