אני בחופשת לידה כרגע, לפני הלידה הייתי עובדת בעסק של בעלי והוא רוצה שאני…

היי יש פה מישהי שהצליחה לעשות הפסק טהרה שבועיים אחרי הלידה?

תאמינו לי... פעם באלף שנה אני מבקשת מאנשים עזרה במשהו קטן (אחרי שאני עוזרת כל הזמןן כל הזמןן ממש תמיד מתייצבת/ישר אומרת כן ואז בודקת איך אני אעשה את זה ובאמץ תמיד תמיד עוזרת..בעיקר עם הילדים שך חברים,אמא יולדת וכו) ואז אני נתקעת ומבקשת עזרה קטנה קטנה ומסרבים לי בטענה מוזרה (שעדיין עם מאמצון פצפון כן אפשר לעזור) וזהו...

מה מומלץ לצלקת של קיסרי? ראיתי מלא תכשירים, מה הכי טוב? איך קלו-קוט?

היי בנות, אני חייבת לשתף ולהתייעץ 🙏 אני ובעלי רבים המון בזמן האחרון. הוא כמעט ולא נמצא בערבים, כל ההרדמות, הטיטולים, ההאכלות הכול עליי. גם בלילות אני לבד עם הילדים. כשקשה לו או כשאנחנו רבים הוא פשוט נוסע לישון אצל אמא שלו, משאיר אותי להתמודד לבד. עכשיו קרה דבר שממש בלבל אותי אמרתי לו שמחר אני נוסעת לאמא שלי קצת לנוח, והוא יצטרך להיות עם הילדים. במקום להבין אותי או להסכים, הוא ענה לי “תעשי את זה ואני מצלם ושולח לרווחה.” אני לא מצליחה להבין למה לו מותר כל פעם לנסוע לאמא שלו ולהתנתק ממני ומהילדים, אבל כשאני רוצה ללכת לאמא שלי זה פתאום “בעיה”? זה מצייר אותי כאילו אני אמא לא טובה או נוטשת, וזה ממש לא ככה אני פשוט חנוקה ועייפה אחרי תקופה ארוכה של לבד. זה מה שכתבתי לו: “מחר אני נוסעת לאמא שלי, אתה תהיה עם הילדים.” והתגובה שלו הייתה: “תעשי את זה ואני מצלם ושולח לרווחה.” אני באמת לא יודעת מה לעשות במצב הזה. האם אני אמורה כל הזמן לקחת את הילדים איתי ולא לתת לו להיות איתם? האם זה הגיוני שהוא מאיים ככה? ואיך לנסח לו תשובה שתראה שאני לא פראיירית, אבל גם לא תדליק מלחמה? אשמח לשמוע דעות מניסיון שלכן ❤️