סתם פורקת מחשבות. חושבים על להביא אח או אחות לקטנה שלנו שכבר תכף בת שנה ועשרה…

סתם פורקת מחשבות. חושבים על להביא אח או אחות לקטנה שלנו שכבר תכף בת שנה ועשרה חודשים,אבל בוא זמנית גם מפחדים מזה כי עכשיו יש כלכך הרבה דברים על הראש אם זה מבחינת העבודות שלנו,המצב הבריאותי של הבת שלנו שברוך השם משתפר🪬אבל עדיין.וגם המצב הנפשי שלי שלא מובן לי לפעמים,כי בתקופה האחרונה נמצאת במין דאון כזה במיוחד אחרי שמישהי מהעבודה סיפרה שאבא שלה שהיה מורדם ומונשם והילדה רק בת 18 עוד חודשיים אמורה להתגייס,ברוך השם אבא שלה התחיל להגיב כבר יותר טוב טיפה אבל הוא עדיין נמצא בבין לבין מה שנקרא וזה מחזיר אותי לכמעט ארבע שנים אחורה כשאבא שלי נפטר בגלל סרטן ריאות בצורה מאוד לא צפויה תוך חודש וקצת הוא כבר הלך לבורא עולם,וכלכך הייתי שקועה בעבודה כדי לעזור לאמא שלי כלכלית שאפילו לא היה לי זמן באמת להיות באבל,אז יש ימים שמתפרקת ושומעת שירים שהיינו שומעים ושרים ביחד ופשוט בוכה מגעגוע,הרבה מדחיקה את הרגשות שלי בנוגע לזה,ועכשיו הכל מציף אותי. גם המחזור שלי לא סדיר וקיימנו יחסים לא מוגנים כמה פעמים והוא לא גמר בפנים אבל יש עדיין אופציה להריון אומנם קטן אבל קיים,והינה המחזור מאחר כבר בכמה ימים ועשיתי כמה בדיקות הריון וכולם שליליות,וזה גם מכניס למין באסה ועצב כזה כי מחזיר אותי לתקופה של אחרי ההפלה שחיכינו להריון וכל פעם היה שלילי. קיצר באמת הכל מרגיש טעון וקשוח.גם אולי יפטרו בכלל את הבן זוג שלי מהעבודה אז בכלל הפן הכלכלי יהיה רק עליי עד שימצא עבודה חדשה,אבל גם זה השם יודע איך יקרה כי חודש הבא פתאום קראו לו למילואים שזה מפחיד אותי בלי הפסקה,בקושי ישנה בקושי מצליחה לתפקד אני על מצב רובוט פשוט אבל מנסה להמשיך להאמין בבורא עולם ומאמינה שבסוף הכל יסתדר לטובה וההריון יגיע ברגע המתאים לנו,כמו שקרה עם הבת הנסיכה שלנו🪬😍,אבל מודה שלפעמים קשה להאמין ובאלי פשוט להתפרק מכל מה שחווה.