חלוקת משימות בטיפול בתינוקות: מה הגבול?

ילדתי לפני כמה ימים עם ילדה בת שנתיים מרגישה שיש הרבה ויכוחים סביב ההרדמות ומי עושה יותר ומי פחות הוא כן עוזר מקלח את הגדולה ומכניס למעון את הגדולה ושומר על התינוקת מ20:00 עד 1 בלילה ואז אני קמה ומחליפה אותו עד הבוקר אבל לפעמים הוא יושב עם חברים ואני צריכה להציק לו שיחזור בזמן ועכשו גם הוא הולך לעזור לחבר כי הוא הבטיח לחבר שלו אבל אני רבתי איתו כי עם כל הכבוד אני יותר חשובה מהחבר , אני מבינה שהוא רוצה לנשום אוויר ולהיות עם חבר אבל לפחות שיתחשב בי בחודש הראשון שזה להיות בלי שינה , אם לא חודשיים ראשוניים.. זה פשוט חוסר טאקט , שהרוב עליי והוא לא מבין את הקושי והדברים הקטנים האלה .. זה רק שלי ככה או שרוב הגברים ככה ?
💬5 תגובות

תגובות (5)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 בפברואר 2026 בשעה 17:25
ואם הוא חורג מהזמן שלי ומאחר למשמרת שלו אז אני רבה איתו .. אני מנסה לא להיות ״קשה״ או ״נודנקית ״ אבל זה ילדות קטנות ולא גדולות יחסית שלא היה אכפת לי בכלל ..
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 בפברואר 2026 בשעה 17:42
נשמע שהוא עוזר המון, אני כן הייתי משחררת ונותנת לו גם קצת להנות
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 בפברואר 2026 בשעה 18:17
וואו יפה מצידו שהוא שומר משמונה עד אחד בלילה זה לא מובן מאליו יש לי גם תינוק בן שבוע וחצי ותינוקת בת שנה וארבע וילד בן ארבע תכף בעלי עוזר עם הגדולים אבל עם התינוק אני מתנהלת לבד..גם בלילה בגלל שאני מניקה. לא נכנסת עם בעלי לוויכוחים מי עושה יותר..כי בינינו לרוב זאת האישה😆
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 בפברואר 2026 בשעה 19:02
תפסיקו עם המילה ״עוזר״!!! אלה הילדים גם שלו והבית הוא גם שלו. הוא לוקח חלק פעיל. בכל מקרה תשבו ותחלקו אחריות לפי מה שמתאים לכם. שיחה ממש ממש חשובה בנושא הזה כי להתמרמר עליו או הוא עליך זאת דרך מהירה לגירושים!

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך