משתמשת פורטי6 בפברואר 2026 בשעה 08:58
אתמול אני והבן זוג שלי רבנו לא משהו שהוא רציני ומאז לא מחליפים מילה,בערב הוא יצא וחזר ראיתי שהוא עשה קניות לשבת,היום בבוקר ארגנתי את הילד שלנו לגן והוא לקח אותו לגן הוא חזר לבית ארגן תיק והלך בלי לומר מילה,אני מתארת לעצמי שהוא נסע להורים שלו,ולי פשוט נמאס להיות זאת שתמיד מדברת ומתקשרת את הכל ביחסים בגלל זה הפעם אמרתי שאני לא אעשה זאת כי גם לי יש גבול וכבר זה ניהיה הרגל שאני זאת שפותחת ומדברת ומשתפת והוא לא עושה את הצעד הראשון אף פעם,אני בהיריון בשבוע 34+4 וזה חוסר אחריות מוחלט לנסוע בלי לומר מילה ולהשאיר אותי עם הילד שלנו להתמודד ואני אומרת לעצמי ואם אני ירגיש לא טוב ואצטרך לנסוע למיון אני בשבוע מתקדם מאוד כבר,קצת קשה אז בורחים ולא מתמודדים חושבת מאוד על המשך היחסים אני נורא מרגיעה את עצמי אך ורק בגלל שאני בהיריון ובשביל הילד שלי ושומרת על השקט שלי שזה הכי חשוב לי כרגע,אבל מה איתי איפה החשיבה עליי לי לא קשה?.אני לא צריכה להתמודד?. ואני לא בורחת זה מראה לי הרבה עליו אני נורא מאוכזבת ממנו שזה מה שהוא בחר לעשות במקום להישאר או לפחות לתקשר את המצב..
אני לא יודעת מה לעשות עכשיו אני לא מתכוונת לדבר או להתקשר עליו אבל לא רוצה שהדבר הזה יעבור בשתיקה.
💬6 תגובות
