להתמודד עם דיכאון לאחר לידה: סיפור אישי

חייבת לשתף אתכן ילדתי לפני שנה וחודשיים את אהבת חיי עברתי את ההריון והלידה בזמן מלחמה , שבעלי ואחי היו מגויסים. כל ההריון הייתי בלחץ נוראי( לא בשליטה שלי) חוץ מזה בשבוע מתקדם אמרו לי שיש סיכוי שהתינוקת תיוולד עם תסמונת דאון ברוך השם ילדתי נסיכה בריאה יומיים אחרי הלידה חברה ממש קרובה אלי נפטרה! כמה חודשים אחרי קרובת משפחה שגם קרובה אלי נפטרה. אחרי זה המלחמה עם איראן אחרי זה התאשפזתי ועברתי ניתוח חירום , בגללו הפסקתי להניק את הילדה . בקיצור מאז אני כל הזמן עם מצב רוח ממש ירוד ממש ברצפה חזרתי לעבוד לא מזמן חשבתי שזה ישתפר אבל לא ( עבר 3 חודשים ואני עדיין באותו מצב) לא מסוגלת לשבת עם אנשים , לא מסוגלת לטייל , לצאת או לעשות דברים שהייתי אוהבת לעשות התקפי חרדה שתופסים אותי כמעט כל יום . הרגשת מועקה בחזה כל הזמן ! בהתחלה חשבתי משהו בריאותי אבל כל הבדיקות תקינות וכבר מתביישת ללכת למיון! הפרעות אכילה , כבר ירדתי במשקל המון!!!! אני כרגע 50 קילו!! התייאשתי! אני יודעת שהכל בראש שלי ושהכל נפשי לא יודעת איך לצאת מזה ! עד לפני שנתיים הייתי האישה שיש לה הכי הכי שמחת חיים שאתן יכולות לפגוש התגעגעתי לחיים האלה התגעגעתי לשמחת חיים! זהו פירקתי תודה למי שקראה עד לכאן !🙏
💬1 תגובות❤️1 אהבה

תגובות (1)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי5 בפברואר 2026 בשעה 08:00
אני אגיד לך דבר ראשון - את מלכה מעצם היותך. גם אם לא עברת את כל מה שעברת את מלכה. והדבר השני שאגיד לך זה שעברת כל כך הרבה בתקופה כל כך קצרה. אל תהיי בשיפוטיות כלפי עצמך בכלל, תגידי לעצמך בקול שזה לגיטימי שזאת תהיה התגובה של הגוף שלך. אגב אגיד לך משהו אל הרזיה קיצונית, אולי זה יישמע מוזר, מטרגט או מתריס לחלק מהנשים כאן ואולי גם לך אבל זה הגוף שלך מאותת לך להתחדש. הגוף שלך השיל מעצמו המון מהעבר ועכשיו את בהתחלה חדשה ואת בכאבי גדילה. זה חד משמעית יושב על הרגש ויש איך לעזור לך לעבור את התקופה של הלידה המחודשת הזאת. הנשמה שלך אומרת לך שהעולם הישן שלך כבר לא משרת אותך יותר ואת עכשיו בדרך אל את המחודשת, מי שמוקירה ומכירה בערך שלה כי יש לך ערך והוא עצום. ותחשבי ככה, אם אחרי כל מה שהיית עוברת לא היית נמצאת במצב הזה שאת נמצאת בו עכשיו זה היה המצב הלא בריא. את צריכה להבין שאנחנו בני אדם שמגיבים בעיקר רגשית לסיטואציות שקורות לנו בחיים וזה בא לידי ביטוי בגוף. אם לא היית מגיבה כמו שאת מגיבה זה היה אומר לי (מטפלת רגשית בין ההכשרות שלי לצורך העיניין) שאת לא מגיבה רגשית לסיטואציות שקורות בחיים שלך וזה היה מעיד על ניתוק מהחיים ואת לא מנותקת מהחיים וכשאין ניתוק הדרך לריפוי מתקצרת משמעותית. ממליצה לך ממש על להקשיב לגוף שלך, להקשיב לרגש. גם ממליצה לך לכתוב כתיבה אינטואיטיבית או שיחות אינטואיטיביות עם עצמך. נראה שהרבה מוחזק בתוכך ואני מרגישה ממך הרבה בדידות. תדברי בקול עם עצמך, בנהיגה, בים, בזמן שאת מקפלת כביסה או עושה כלים. פשוט תדברי ותדברי, בלי היגיון ובלי לחשוב מה יצא ממך. זה לבד ישחרר אותך כל כך הרבה. ואם עולה לך לבכות תבכי כמה שצריך. ותנשמי עמוק ולאט, חשוב להוציא אוויר יותר משחשוב להכניס אותו תזכרי את זה. אם את צריכה להתמקד באיך לנשום קחי את שיטת 5-6-7 שהיא הכי פשוטה וקלילה שאני מכירה. זה ספירות בעצם... את מכניסה אוויר בספירה של 5, עוצרת את האוויר בספירה של 6 ומוציאה בספירה של 7. בהצלחה יקירתי