יחסי אמהות ובנות: איך מפרגנים נכון?

וואו לפעמים אני יכולה להשתגע מאמא שלי, אני אוהבת אותה והיא עושה המון בשבילי אבל עכשיו אני מבינה למה השם בירך אותי בבנות רק בשביל לעשות את התיקון הזה, אני מלאה בהורמונים לכן אני יודעת שאני מגיבה טיפה מוגזם אבל כל פעם שאני שולחת תמונה לאמא שלי של הבת שלי היא מגיבה בלבבות ונשיקות אבל כשאני שולחת לה סתם תמונה שלי עם בטן שהשמלה צמודה מידי (אני מתלבשת צנוע עם חצי כיסוי ראש) ורושמת למה ״תראי איזה בטן נהיית לי 😍״ היא חיייייייייייבת למצוא משהו שייבאס אותי כמו ״למה את לבושה צמוד מידי תתלבשי רחב יותר״ כאילו מה הקטע בלפרגן ולא יודעת אולי להגיד ״וואו איך גדלת בע״ה תהיה לך לידה קלה״ וזה תמידדדדד היה ככה 😕 אם הבת שלי הייתה מראה לי את עצמה בצורה כזו או אחרת או אומרת לי ״תראי אמא״ בחיייייייים לא הייתי מבאסת אותה ככה! וואלה הורידה לי את כל ההתלהבות. אף פעם היא לא הרימה לי את הבטחון רק ביקורת 😒