איך מתמודדים עם עלויות גנים גבוהות?

איך איך אפשר להכניס לגנים כשהמחירים לא מפסיקים לעלות?! הבת שלי שנה הבאה תעלה לעירייה ואצטרך לשלם רק על צהרון 1000 בחודש. אבל אני רציתי להכניס את הבת השנייה שלי לאותו גן פרטי של הבכורה והיא מעלה ל4400 ובלי שישי! 4700 עם שישי!! איך אפשר לצאת לעבוד ככה??? אני אעבוד עד 14:00 ובקושי אצליח להרוויח את הגנים... שוקלת ממש להשאיר אותה עוד קצת איתי בבית ולא להכניס כשתהיה בת שנה וחצי כמו שתכננתי...
💬3 תגובות

תגובות (3)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי1 בפברואר 2026 בשעה 05:17
אני באמת לא מבינה איך מסתדרים עם המחירים האלה, בעיר שלי לא משלמים על הגן עצמו אלא רק על הצהרון וזה יוצא סכום ממש נמוך בגלל המצב הסוציו-אקונומי של העיר
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי1 בפברואר 2026 בשעה 05:31
וואו אני ממש מבינה אותך מחירים בשמיים פשוט לא נורמלי;!!; אצלנו עוד הגן הפרטי זה 3600 בחודש בלי שישי, ויש לי גם צהרון של הגדולה 1100 וב"ה ילדתי לא מזמן זה אומר לשלם על שני גנים פרטיים, אני חושבת אולי כבר להתפטר למען גידול הילדה, לקבל את הפיצויים שמגיעים לי ולהיות עם התינוקת בבית עד שהאמצעית תעלה לגן עיריה. גם אם תעבדי עד 14, זה אולי רק יכסה את הגן והצהרון לא? לדעתי עדיף להישאר עם הקטנה בבית עוד קצת.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי1 בפברואר 2026 בשעה 06:31
זה ממש מטורף! ממש ככה.. כבר לא משתלם לצאת לעבוד ועוד להתחשב בעובדה ששנה ראשונה בגן תמיד חולים אז גם הילדה בקושי תהיה בגן ואמשיך לשלם כרגיל וגם לא באמת אצליח לעבוד...

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אין לי עם מי לדבר על זה ואני חייבת לפרוק, אני אשמח לשמוע את דעתכן. יש לי חברה ממש טובה שאנחנו חברות מאד מאד קרובות כבר בערך 6 שנים, היא בין הראשונים שסיפרתי לה כשהייתי בהריון, עוד לפני שאני אחיות שלי, היא נורא התרגשה וכל ההריון רק דיברה על כמה שהיא מתרגשת ומחכה שאני כבר אלד ואיך שהיא תבוא לבקר אותי אחרי הלידה וממש הייתה חלק ושותפה. בפועל? כשילדתי היא לא באה לבקר אותי בבית חולים, הבלגתי על זה כי ילדתי בחמישי בלילה והשתחררתי בראשון והיא שומרת שבת, מפה לשם הגיע הברית והיא שולחת לי הודעה שהיא לא תצליח להגיע שהיא עברה אירוע שגרם לה לטריגרים (היא מאובחנת עם פוסטראומה מורכבת) לא פירטה יותר מידי ואמרה שהיא אוהבת אותי ועוד תפצה אותי על זה… לא הגבתי על ההודעה הייתי פגועה ממנה. וזהו, הבחורה נעלמה. לא שלחה הודעות, לא התעניינה בשלומי, לא באה לבקר, אפילו כשהעלתי דברים לאינסטגרם היא ראתה ולא הגיבה ואפילו לייק לא עשתה. אחרי איזה שלושה שבועות כתבתי לה שאני פגועה ממנה מאד, התגובה שלה הייתה ״מתי אפשר להתקשר?״ לא רציתי לדבר איתה בטלפון, ולא עניתי, ושוב, אפס תקשורת מצידה. אחרי עוד איזה שבועיים כתבתי לה שאני מקווה שהיא בסדר כי מוזר לי איך שהיא מתנהגת וזה מדאיג אותי כי רק משהו באמת גרוע יכול לגרום לה להתנהג ככה, ואז היא אמרה לי שבגלל מה שהיא עברה (ושוב לא פירטה מה) היא נכנסה לתוך עצמה והיא יודעת שהיא התנהגה לא בסדר והיא ממש מתנצלת וכו וכו, אמרתי לה שאני מקווה שהיא לא לבד ושהיא נעזרת במישהו, ואמרה לי שכן שהבן זוג שלה עוזר לה ושהיא תתחיל ללכת לטיפול. וזהו, לא הגבתי לה עוד, עדיין הייתי פגועה. מאז עבר עוד איזה חודש, והיא לא יצרה קשר, בכלל, ואני אוכלת את עצמי מבפנים, עם כל הכבוד למה שהיא עוברת, גם אני נמצאת בתקופה הכי קשה שלי בחיים, להיות אחרי לידה זה תקופה כל כך רגישה, והכי ציפיתי ממנה להיות שם בשבילי, אם לא לבקר אז לפחות להתעניין בשלומי! וזה לא קרה אפילו פעם אחת!!! לפני שבוע בערך הורדתי לה עוקב ממני באינסטגרם, חירפן אותי לראות כל פעם שהיא צופה לי בסטורי (ואני מעלה הרבה) והיא לא מגיבה כלום ולא מדברת. אז אמרתי שלא תראה וזהו, היא לא יוצרת קשר שלא תראה גם מה קורה איתי. וזה פשוט לא יוצא לי מהראש, אני כל הזמן מחכה לאיזשהו תקשורת מצידה, וזה לא מגיע. לדעתכן אני מגזימה עם התחושות שלי? ושאני צריכה להיות שם בשבילה במה שהיא עוברת? או שמוצדק שאני מצפה ממנה גם לשים את עצמה בצד ולהתעניין בשלומי? מה הייתן עושות במקומי? שולחות לה שוב הודעה? שוב היינו חברות מאד מאד קרובות ואני אוהבת אותה והיא חשובה לי, אבל אני גם מרגישה כבר מושפלת להתחנן ליחס ממנה. אני לא יודעת מה לעשות אני מתוסכלת מזה.
💬75 תגובות