פוסט פריקה אני בהריון, ובעלי נסע לחול קרה שם משהו דרמטי לא יכולה לפרט (אבל לא בגידה או פגיעה באמון) ואני בן אדם לחוץ שאוהב לדעת הכל. גם ככה חששתי מהנופש הזה כי היו שם דברים מסוכנים פיזית ודאגתי לו ממש כולל ספורט אקסטרים. מסיבה מסוימת נאלץ לחזור ואני ידעתי הכל אחרי שעבר דברים טופלו מבחינת ביטוח וכרטיסים מגורם שלישי ולא ממנו. לפני שטס בקשתי ממנו שיעדכן אותי בהכל ושלא ישאיר אותי ככה בבית לדאוג והוא לא עשה את זה. כשהבנתי שמשהו קורה התקשרתי אליו והוא ענה לי ב״דחוף? לא יכול לדבר״ וכששאלתי מה עושים אמר לי במהיר כזה וניתק את הטלפון ומאז כל מה שידעתי עד שהגיע הביתה גיליתי מצד שלישי ולא ממנו. הוא הגיע בשלום תודה לאל ואז אמרתי לו על זה שזה לא בסדר. הוא התעצבן ואמר שהם היו בלחץ ושלא יכל לדבר איתי. אמרתי לו שבמשך כמה השעות שלו בסיפור הזה הוא יכול היה לשלוח הודעה אחת לאישתו. זה התפתח לריב של אני רציתי להיות מעודכנת והבטחתי לא להטריד ולהתקשר, אתה הבטחת לעדכן. אני מילאתי את חלקי ואתה לא..הוא ענה לי, מתוך עצבים אומנם אבל עדיין: ״את לא מקום ראשון בכל דבר את צריכה להבין את המצב שהיה״ בקיצור, אני לא מדברת איתו יומיים רק בגלל המשפט הזה. במקום להתנצל ולהגיד יכולתי לסמס, הוא אמר אני לא שם אותך בראש החשיבות מבחינתי אולי אני מגזימה, אולי ההורמונים, אבל לא מצליחה לשחרר את העצבים שלי על הדבר הזה. אם אתה לא שם אותי מקום ראשון לא משנה מתי ואיפה, אחרי כמעט 20 שנה יחד אז מה אנחנו עושים כאן בכלל!