איך מתמודדים עם משבר בזוגיות?

בנות קשה לי,אני נשואה 6 שנים,שלושה ילדים קטנים,והזוגיות עם בעלי זוועה,מדברים שבוע לא מדברים חודש,שקורה איזה ויכוח בינינו הוא מיתנתק,לא מדבר מיסתגר מדברים רק על הילדים,אני מבואסת,בא לי גבר,אני אלופה תקתקנית,הבית מתוקתק,השבת שלי כבר מוכנה,באמת הילדים גם בלי עין הרע מסודרים,אני קמה בבוקר מארגנת לו אותם לגנים,אני כרגע עם תינוקת בבית בת חמישה חודשים לא עובדת כי אני אוהבת שהם גדלים בבית כמה שאפשר,אין בנינו כלום,לא מגע כלום,טבלתי ליפני יומיים גם כלום,ועצוב לי עצוב לי השתיקות הרועמות האלו,אני חייה בבית שלו אז אם אני רוצה אני צריכה לקום וללכת,ועצוב לי כואב לי על הילדים,הם ילדים טובים ,ילדים של בית,אוהבים את שנינו,הבכור בן 5 כבר מבין,ואני לא יודעת מה לעשות,אין לי הכנסה,אין לי אומץ,המישפחה שלי תומכת בי ויש לי מישפחה מהממת,יש לי המון כן למה לקום,הלא היחידי זה הילדים,מילא היינו בשכירות הוא היה יוצא והייתי נישארת,פה אני צריכה לצאת ולהרים הכל ולבד,וגם עצוב לי על הילדים,אבל מיצד שני אני לא מאושרת אני סהכ בת 27,אני יודעת שהבחוץ קשה אבל גם פה קשה,אני מרגישה שאני האישה הכי טובה והוא לא רואה אותי,אני באמת לא יודעת מה לעשות וגם אני כל היום בבית,לא יוצאת אני יוצאת פעם בשבוע גג פעמיים,גם כי הרכב שלי אצלו,מפזר ואוסף,וגם כספית אין ביגלל שאני לא עובדת,וגם שאני יוצאת זה לקניות של אוכל אנחנו גרים בשכונה חדשה אין פה סופר,זה רק לצאת,אז אני מחלקת את זה באותו ערב שאני יוצאת גם לסופר וגם קניון,לפעמים אני הולכת באוטובוס זה תלוי בכסף שיש באותו רגע,אני מבולבלת קשה לי אשמח לקצת עידוד🫶🏻😓