איך מתמודדות אימהות עובדות בחזרה לעבודה?

תראי אני ישבתי עם הקטנה שלי בבית עד גיל שנה וחצי שרדנו איכשהו,אחכ יצאתי לעבוד,היא כבר בת שנה וצשעה חודשים אז זה יוצא שאני עובדת ומשלבת הכל כבר שלושה חודשים ואצלי היא בנתיים לא בגן אז זה יוצא שאני ובן זוגי עושים משמרות כפולות ונעזרים גם באמא שלו בנתיים.להגיד שזה קל?לא.זה קשוח.זה דורש המון תשומת לב וויתורים על כל מיני דברים,אצלך היא תהיה בגן אז יהיה לך יותר קליל מהבחינה הזאת.גם מטלות של הבית זה לא חובה חובה או שסוף העולם מגיע אם לא תעשי,יש ימים שמה לעשות אני גמורה ולא עושה כלום כמעט,אולי רק שוטפת כלים וזהו,יש ימים שאני עושה קצת יותר,אבל אף פעם לא מעמיסה מטלות מעבר למה שמסוגלת להכיל,חוץ מזה יש לך גם את בעלך שיכול לעזור עם התינוקת ומטלות הבית וגם אמא שלך שיכולה לקרוא לה אליכם שתעזור לך,שנגיד תחזרי הביתה מהעבודה,תרצי רגע להתקלח ולאכול אז שתגיע תהיה איתה את תעשי את מה שצריכה ואז תמשיכי להיות עם הקטנה,החודש הראשון קשוח,מרגיש עומס נפשי ופיזי מטורף כי הגוף כבר שכח מה זה לעבוד והעייפות מרגישה פסיכית,אבל אחרי החודש הראשון את כבר נכנסת לאט לאט לקצב ונהיה קליל יותר.גם בחודש הראשון את לא מפסיקה להתגעגע אליה ואולי לפעמים תרגישי אמא רעה שאת לא מצליחה להקדיש לה יותר זמן ושאת כביכול עוזבת אותה ומה שלי עזר להתמודד עם זה זה ההבנה שהיא לא סובלת היא נהנת,היא כן רואה אותי,יש ימים שקצת פחות יש ימים שיותר,אבל אנחנו כן מבלות ביחד זמן ובסופו של דבר היציאה לעבודה זה לא רק יעשה לך טוב זה גם בשבילה ובשביל המשפחה שלכם זה עוד כסף נוסף כדי שתוכלו לספק לה את החיים הכי טובים שאפשר ושלא יחסר לה כלום.