אני קצת בדאון. אני בהריון שני ואני מרגישה שאני פחות מחוברת לתינוק. מאודנשמחה על…

אני קצת בדאון. אני בהריון שני ואני מרגישה שאני פחות מחוברת לתינוק. מאודנשמחה על ההריון, מאוד רציתי בו אבל לא משקיעה בקשר עם העובר בכלל. עם הראשון הייתי משמיעה לו מוזיקה ומדברת איתו ועם השני אני בכלל לא בקשר, לא מדברת איתו לא מתקשרת , לא מתחברת , כלום. אני פשוט עייפה. עייפה מההריון עייפה מהבחילות והכובד, עייפה מהטיפול בבכור שבבית ובלטפל בבית ואין לי כוח. אין לי סבלנות לכלום ואני ממש עצובה על זה. כאילו סוג שמחכה שהוא יוולד כדי ליצור איתו קשר ולהתחבר אליו אבל לא משקיע בו כבר. מוזר לי לדבר אליו , לא יודעת למה אני מרגישה ככה.
💬3 תגובות❤️2 אהבה

תגובות (3)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 בינואר 2026 בשעה 18:25
אני גם הייתי כמוך לראושון הייתי משמיעה תהילים היינו שרים לו אני ובעלי, הוא היה מדבר איתו מלא וממש התרגשנו. ובזני הבן שלי היה בן 2.5 סיבב לי טת כל העולם, מהעבודה ישר לבית לטיפול בו לא היה לי מקום לנשום ולא חשבתי בכלל על העובר וזה אפילו היה מטרד. ובהתחלה כשהוא נולד עדיין הייתי סביב הגדול שלא יקנא והסתגלות וכו אבל עכשיו הוא כבר בן חודשיים וברוך השם משקיעה עכשיו בקשר בזמן שאני בבית איתו מדברת איתו מניקה משחקת והוא הכי מושלם בעולם לא פחות מהבן הראשון. ככה זה אני מאמינה .לא סתם אומרים שהבן/בת ראשונים הם המלך של הבית
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 בינואר 2026 בשעה 19:08
איזה חמודה את ..