וואיי וואיי כל הכבוד לך שאת נמצאת שם למה אני לא שורדת במקומות שלא טוב לי במיוחד בהריון..

תראי אני עובדת בסופר כלשהו אז אצלי אני צריכה לשרוד גם עובדים וגם לקוחות,שלפעמים באים אליי לקוחות שאני מחייכת ונחמדה ובראש מדמיינת לעצמי איך אני צורחת ודופקת את הראש בקיר מעצבים,לקוחות זה הקהל הכי קשה בעולם,ואני שורדת רק בגלל שאומרת לעצמי שצריכה כסף ושכל יום שבא תכף יגמר,אני באה עושה את השעות שלי ויאלה ביי,עוד יום עוד 10 אגורות מה שנקרא,יוצאת להפסקה כשיכולה נושמת נרגעת שותה אוכלת וממשיכה עד שנגמר הזמן ברוך השם,לפעמים הדבר היחיד שנשאר זה פשוט להגיד לעצמך עוד קצת וזה נגמר.היו ימים שבאמת הייתי מותשת בטרוף גם מהמטלות של הבית ועוד עם הקטנה וגם עם לקוחות מעצבנים בשילוב עם עובדים שלא עובדים כמו שצריך אז זה מכפיל לי את העבודה והיו אנשים שאמרו לי בשקט,עוד קצת וזה נגמר כי ראו עליי שאני גמורה כבר לגמרי,והם צודקים,בסופו של דבר את באה לעבודה לכמה שעות וזהו את לא תקועה שם 24/7,בסוף הכל עובר לא נשאר לך הרבה זמן

אני גם עבדתי בעבודה משרדית והיה לי סיוט גם הנסיעות וגם עם הצוות המזעזע שלי. פשוט ביקשתי מרופאת הנשים שלי ימי מחלה ויצאתי בשבוע 35 עד ללידה. איך לשרוד את זה? כשקשה תזכירי לעצמך שאת עושה את זה בשביל הבייבי הקטנ.ה שהולכ.ת להגיע ממש בקרוב ושאת אלופה! עשיתי לעצמי טבלת ספירה לאחור כמו שעושים בצבא חח וגם ספרתי ימים והתנחמתי בזה שיש שבתות באמצע וגם חגים במקרה שלי.