מוצאת את עצמי כועסת על בעלי, מצד אחד סיכמנו לפני הלידה שאני מאריכה את חופשת…

מוצאת את עצמי כועסת על בעלי, מצד אחד סיכמנו לפני הלידה שאני מאריכה את חופשת הלידה הוא יעבוד יותר וכך נסתדר, בינתיים לקחתי לפני הלידה הלוואה שאיזנה אותנו והוא כן עובד קשה, אני מניקה בלעדית ואז קמה בלילה לתינוקי אבל כועסת עליו כשהוא ממשיך לישון ולא קם אפילו פעם אחת להחליף לו או משהו כזה.. הוא כאילו בעמדת המפרנס ונבצר שם, יש לציין שהוא אבא טוב ולמדתי שככל שהילדים יגדלו הוא נהיה מעורב יותר.. הוא פחות רגיש אליי ואני מרגישה עדיין הורמונלית.. לא יודעת אולי אני מגזימה.. תנו לי עצות טיפים דעות משהו..