אני באמת.לא יודעת איך אסתדר לבד אין לי חברה אחת שלא אומרת לי שאני כן אצטרך עזרה כי אני עלולה עם הזמן לקרוס מהצד שלי אין לי מי שיעזור לי לצערי יודעת שיש לא מעט נשים שמסתדרות, יש לי גם חברות כאלה אבל בנוסף למסתדרות רואה גם איך לאט לאט הן כבויות, בלי יותר מדי חיי חברה בלי יכולת לעשות משהו למען עצמה, אחת לא יכולה ללכת לעשות קולפוסקופיה, אחת אומרת שמרגישה שהיא זקוקה לשיחה עם בנאדם בוגר ולא רק ילד בן שנה שלה כל אחת ללא עזרה מסיבות שלה. ואני פחדתי מזה מראש ועכשיו מבינה שאני אהיה דומה להן, ולא מבחינתי ללכת עם חברה ולצאת עם התינוקת זה לא כמו לצאת להשתחרר לבד. הרי בעלי לא יצא לחברים שלו ויקח אותה אז למה אני כן ? ומה יהיה כשארצה להיות עם בעלי ולעשות משהו איתו? מתחילה לפתח דיכאון עוד לפני שילדתי אין לי שליטה על זה.