טיפים להקלה על צרבת בהריון: איך מתמודדים?

בנות שמישהי תעזור לייי כי אני כבר לא יכולה בהריון שבוע 37+ 4 צרבות פשוטטטט שלא נגמרות מה לא לקחתי טאמס, סודה , מלפפון
💬17 תגובות

תגובות (17)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי24 בינואר 2026 בשעה 21:52
תבקשי מהרופא אומפרדקס מצילל
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי24 בינואר 2026 בשעה 21:52
אומפרודקס , טאמס לא עוזר
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי24 בינואר 2026 בשעה 21:58
מאלוקס בתרחיף
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי24 בינואר 2026 בשעה 21:59
גם לי היה. אפילו מתוך שינה הצרבות העירו אותי. עד שהרופא הביא לי אומפרדקס. הצלת נפשות
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי24 בינואר 2026 בשעה 22:02
לי עוזר ממש רני מהסופר פארם בלי מרשם ברגע שטאמס הפסיק להשפיע אני לוקחת את זה וזה עוזר פלאים אחרי כמה דקות
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי24 בינואר 2026 בשעה 22:23
תקשיביייי אני בשבוע 39, ומשבוע 37 עם צרבות מטורפות ברמה שאני פחדתי לאכול והייתי מרעיבה את עצמי מהפחד מהצרבות, ובלילה בכלל לא הייתי ישנה!!! הייתי עם טאמס עד שבוע 37, ואז זה הפסיק להשפיע עליי. מיום רביעי אני עם אומפרדקס 10 מ״ג שהרופאה שלי רשמה לי, אני לוקחת בבוקר, ואין לי כלום ברוך השם!!! ממש ממליצה על זה!!
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי24 בינואר 2026 בשעה 22:32
אומפרדקס כל בוקר על קיבה ריקה אבל זה בלי מרשם אז תתפרעי לא צריכה רופא בשביל חבילה שתספיק לך לשבועיים
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי24 בינואר 2026 בשעה 23:13
תשתי חלב

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

מישהי פעם זימנה לעצמה לידה מהירה וקיבלה לידת בזק מוגזמת??? אז כל הסיפור מתחיל בלידה הראשונה שהיתה חוויה פחות טובה לי של 30 שעות בחדר לידה בשכיבה, עם כל הזירוזים וההתערבויות לאחר אישפוז של שבועיים באם ועובר😫😫😫 בקיצור הבנתן שכיף גדול זה לא היה. הריון שני מגיע🥳🥳🥳🥳 כל ההריון מזמנת לעצמי בלב ובקול רם שהלוואי שתיהיה לי חוייה מתקנת ומהירה ולא מייגעת ואומרת את המילים עצמן כל הזמן ״ירידת מים ולידה בלי אפידורל״ ״ירידת מים ולידה בלי אפידורל״ בגלל שהיה כל כך מייגע להיות מרותקת למיטה אז שיכאב כמה שיכאב אני את החלום הזה אגשים!!!!!! שבוע 38+5 מגיע, יום חמישי, הפקק הרירי יוצא, יודעת שזה יכול לקחת גם שבוע שבועיים ולא ממהרת להתלהב אבל בכל מקרה היה לי תור לרופא באותו יום אז הלכתי בידיעה שאין שום דבר כמובן, נכנסת לבדיקה…. פתיחה 2 😨 לא מעכלת שיש לי בכלל פתיחה בלי כאבים כי בשלב הזה הייתי כבר מזמן מזמן מרותקת למיטה עם אפידורל בלידה הראשונה. עושים סטריפינג כדי להזיז משהו והולכת הביתה ומחכה להתקדמות🙏🏻🙏🏻🙏🏻 יום שישי למחרת מתעוררת עם דימום דיי רציני ולמרות שלא בא לי ללכת למיון כי הבטחתי לעצמי שעד שאני לא על הריצפה (!!!!) מכאב המיון לא יראה אותי אבל אנחנו בכל מקרה יוצאים כדי להיות רגועים שהכל טוב, נכנסת לבדיקה… פתיחה 4 🫨 אבל הצירים לא כואבים כל כך ולא סדירים ואין תנאים ללידה אז…. הביתה💃🏻 מגיע יום שבת. אין כלום. נאדה גורנישט! אומרת לעצמי שאני היולדת הראשונה בהסטוריה שהיא משוערת אוגוסט והולכת ללדת באוקטובר😂😂😂 נכנסת לנמנמם ב18:30 בערב אבל ההתכווצויות בבטן התחתונה לא נותנות לי, אומרת לעצמי אולי זה זה???? מתחילה לתזמן….. 2 צירים סדירים והשלישי מתרחק… שוב המחשבה על לידה קרובה יורדת אבל ההתכווצויות לא נרגעות. קמה מהמיטה להתקלח והכאב מתחיל להתחזק, מתעקשת עם בעלי שאולי נחכה עוד כי אין לי כח שוב ללכת סתם, אבל בכל מקרה אומרת לעצמי שנצא כי למה לקחת סיכון???? ומחליטה לוותר על המקלחת כי אין לדעת מה יהיה עוד 5 דקות ואומרת לו לקחת את התיק לידה ושנצא לאיכילוב ושלא ישכח להביא לי את המברשת שיניים מהאמבטיה😅😅😅😅 הוא אומר לי בשביל מה גם ככה אנחנו חוזרים הביתה😂😂😂😂 טוב 19:30 בערב יוצאים לכיוון… לא כואב לי אבל אני מרגישה צורך להיות על 6 במושב האחורי, בעלי נבהל מהאופציה ללדת באוטו והחליט לנהוג כמו ברכב מילוט כי כבר התחילו לשים מחסומים להפגנות של יום ראשון ואני בנונשלט צועקת לו סע לאט תירגע!!! אני לא לחוצה כרגע אז אתה?😅😅😅 טוב עשרים לשמונה מגיעים למיון ומתחיל להיות לי כואב והלחץ מתגבר… תוך כדי הבדיקה במיון המיילדת שואלת אותי אם אני רוצה אפידורל???? בלב שבור ועיניים דומעות אני אומרת לה בהיסוס ״כן…״ היא רואה שאני מהססת ואומרת לי שאני פתיחה 5 ואם אני רוצה בלי אפידורל אני ממש מסוגלת כי הראש כבר ממש למטה והתנאים מעולים ואומרת את המשפט ״ברגע שירדו לך המים את יולדת״, חושבת לעצמי ״אז אולי בכל זאת אצליח?״ 🥺 כמו החלום שלי זוכרות??????? תזכרו את המשפט הזה. טוב 20:00 הוחלט להעלות אותי לחדר לידה אנחנו מגיעים למסדרון ואני מחייכת בנונשלט לצוות שנמצא בחוץ, אבל כשאני נכנסת לחדר אני מבינה שאין סיכוי ומתחננת לאפידורל!!!!!!!!!!😖😖😖😣😣😣😵😵😵 השלמתי עם זה שאני הולכת לקחת ולעזאזל עם החלום שלי ועם החוויה המתקנת הזאת!!!! המיילדת אומרת שאין אופציה לקרוא למרדים לפני שהיא שמה לי עירוי… היא מבקשת ממני לשבת על המיטה אבל אני לא מסוגלת כי הצירים הופכים להיות כבר כל פחות מדקה!!! אני מנצלת שניה אחת שאין בה ציר והיא מצליחה לשים לי עירוי כשאני בישיבה, אומרת לעצמי תודה לאל ויאללה תיקראי לו קמה למצב עמידה ו…… יורדים המים!!!!! אבל כמו בסרטים פשוט כמו בלון שהתפוצץ על הריצפה ועל הנעליים של המיילדת!!!!! 🫨🫨🫨🫨🫨🫨🌊🌊🌊🌊🌊 מאבדת שליטה על הגוף מהעוצמה של הלחץץץץץץ ונופלת😵 בעלי והמיילדת מרימים אותי מהריצפה ושמים אותי על המיטה תוך כדי שאני נותנת צרחה לשמיים ושואלת את בעלי (הרוסי שכבר הספיק להחליף צבע לעוד יותר לבן ממה שהוא) אם הוא רואה ראש כי הלחץ היה מטורף למטה😰😰😰😰 אומר לי ״לא לא מה פתאום תירגעי״ (בדיעבד יכל להוציא אותה גם לבד🤣) שתי המיילדות באות אליי בריצה ואני שואלת אותן זה יקח עכשיו הרבה זמן?????? חמודה איזה הרבה זמן???? הראש בחוץ!!!!! קדימה תלחצייייי🥳 את ההיכרות עם המיילדות ומילוי הטופס של החיסונים עשיתי תוך כדי שהילדה עליי😅 5 דקות אחרי האפרוחית שלי היתה בחוץ בדיוק כמו שזימנתי לעצמי ושהמיילדת אמרה שיקרה🥹 ״ירידת מים ולידה״ 20:08 ירדו המים 20:13 היא נולדה 🫠 אז תרימו לאחותכן שהוציאה תלמידת כיתה א׳ מהגוף 3.795 ק״ג בלי אפידורל בלי קרעים בחוויה שבדיעבד היתה מושלמת ומדויקת שלא הייתי מחליפה לעולם!!!!!!! ובעיקר על….. שהחלום התגשם🥳🥳🥳🥳👼🏼👼🏼👼🏼💃🏻💃🏻💃🏻💃🏻
💬33 תגובות❤️14 אהבה👍56 לייקים😊2 שמחה