האם שינה על הבטן בגיל 6 חודשים מסוכנת?

אם תינוקת בת 6 חודשים בזמן שינה מתהפכת לבטן וישנה ככה זה מסוכן? אני כל פעם מחזירה לגב או שהיא מתעוררת או שחוזרת למצב בטן .. בעלי מתווכח ואומר שזה מסוכן הם שוכחים לנשום וכל מיני כאלה אבל היא כבר גדולה מתהפכת לבד בטן גב יותר לבטן קל לה והיא ישנה בעריסה בלי כלום רק מוצץ ואחרי שנרדמת עם הטטרה אני לוקחת לה
💬4 תגובות

תגובות (4)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי24 בינואר 2026 בשעה 08:02
הבת שלי מגיל 5 חודשים נרדמת רק על הבטן ועכשיו בת 7 חודשים וישנה על הצד או על הבטן, הם לא שוכחים לנשום לנשום זה פעולה טבעית של הגוף לא צריך להיזכר לנשום, רק שהפנים שלה לא יהיה ישרות אלה שתישן על הבטן ושהפנים יהיו הצידה, אצלי מסתובבת לבד על הבטן מגיל 5 חודשים וישנה הכי טוב ככה אין סיבה לדאגה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי24 בינואר 2026 בשעה 08:18
כנראה ככה נוח לה אל תחזירי אותה לגב 6 חודשים זה בסדר לישון על הבטן
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי24 בינואר 2026 בשעה 09:58
היה פים אחת שקלטתי שהפנים על המזן ישנה ישר אבל אחרי גמה דקות הזיזה לצד בגלל זה מפחדת כי בלילה אני ישנה לא שמה לב לזה רקק כשהיא בוכה למוצץ אבל עכשיו התחלתי לשים לב מלא מוצצים
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי25 בינואר 2026 בשעה 05:44
ממליצה על מזרן של Numo, תקראי עליו, משתמשת בו כבר לכמה ילדים ב"ה..

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אולי מישהי פה נתקלה.... בת 5 (מאובחנת על הרצף אבל בתפקוד גבוה ולא מורגש ולדעתי טעות באיבחון). בחודשיים שלושה האחרונים פתאום התחילה לפתח חרדה מללכת לבד לחדרים בבית. בשירותים יש הנמכת גבס כזאת עם פתח למזגן מיני מרכזי וכשהמזגן דולק לפעמים הדלת רועדת קצת בפינה שלה וזה הכניס אותה לאיזה פחד שיש שם מישהו שמציץ. מאז אם הולכת לשטוף ידיים או פיפי או להחליף בגדים או כל דבר בעולם היא פשוט לא מוכנה ללכת לבד. אם זה באור יום או בערב עם אור דולק לא מוכנה בשום דרך. לאחרונה אני רואה שזה גם התחיל להחריף ואם אני במטבח והיא בסלון היא קוראת לי לשבת לידה (זה חלל אחד) או שהיא באה לשבת לידי. כשאנחנו בחוץ בגינה למשל היא משחקת לבד חופשי זה רק בבית או אצל הסבים שלה. היום היא קראה לי לבוא איתה לפיפי והייתי באמצע בישולים ואמרתי לה שתלך ושהיא ילדה גדולה (כל הזמן אומרת לה שהיא גדולה ואמיצה ומנסה להרים לה), היא לא הסכימה ללכת ובכתה טירוף וכמעט ברח לה כבר ולא רציתי שיברח לה ולא רציתי שהיא תרגיש ככה אבל היא הייתה מוכנה לתת לפיפי לברוח ולא ללכת לבד. הייתה פעם שהיא לא הייתה מוכנה להתקלח כי חשבה שיהיו דברים שיצאו מהחור של הביוב באמבטיה, וזאת ילדה שלא נרדמת בלי מקלחת, הצעתי לה בובה או חפץ שנבחר יחד והיא לא מוכנה. מנסה להרים לה כל פעם שעושה משהו גם אם לא קשור ואומרת לה כמה היא אמיצה. שנה שעברה הייתה לה תקופה שלא רצתה ללכת לגן אז הכנתי לה מיץ אומץ שהביאה לה הפיה הטובה וזה עזר אבל הפעם גם זה לא עוזר, היא לא מוכנה אפילו לשמוע על זה. אפילו אח שלה הגדול כבר הפך להיות חלק מהמלווים שלה כשאני עסוקה ובעלי לא בבית הוא הולך איתה. לאחרונה גם לו נמאס והוא התחיל להגיד לה שאם היא לא תעשה מה שהוא אומר לה וכו הוא לא ילך איתה לשירותים יותר או לחדר. אני לא יודעת אם זה משהו שיעבור לבד וזה שלב תקין, לגדול לא היה את זה. לא יודעת אם זה מצריך טיפול רגשי או שזה הדרכת הורים בכלל. אם מישהי פה נתקלה או יש לה רעיון מה לעשות אני ממש אשמח!
💬1 תגובות