שבוע 9+ 3 מגלה שאין דופק מה יותר מומלץ גרידה או כדורים? אשמח לשמוע מה דעתכן…

רציתי לשתף אותכם בסיפור שלי , אני בת 21 לפני בערך שנתיים או אפילו פחות או יותר אני לא בדיוק זוכרת עברתי תקופה שהיא לא הכי הייתה קלה לי נכנסתי להריון וקבלתי את זה בהתחלה בפחד מאוד מה אמא שלי תגיד מה אני אעשה אייך אני מתמודדת לקח לי איזה שבוע שבועיים לעקל את כל הסיטואציה אמא שלי גילתה אחרי כמה ימים אבל לא בדרך שאני מספרת לה בדרך שהיא פשוט שהיא ראתה את הבדיקה במקרה בתיק שלי ובאותו יום העיפה אותי מהבית וחודש ומשהו הייתי מסתובבת בין חברות בהריון לא הייתי מוכנה לעשות הפלה זה משהו שהוא אסור והגבר שבתמונה שיחק איתי עשה ממש באלגן אמא שלו גם הייתה בתמונה הרגשתי לבד פשוט אף אחד מההורים שלי לא דיבר איתי עד שאני לא אעשה הפלה לא תמיד היה לי איפה לישון הייתי בוכה המון הגעתי לשבוע 11 אמא שלי דיברה איתי והסבירה לי שזה לא הזמן וזה לא נכון לי כרגע ממש שיחה שאף פעם לא היה ביני לבינה והבנתי גם שאין לי אף אחד ואין לי איפה להיות ושאין לי ברירה וכנראה זה באמת לא הזמן שלי האמא של הבחור קבעה לי מועד להפלה ושהלכתי לשם לעשות קבלתי התקף חרדה לא ידעתי אייך להתמודד ואחרי שסיימתי עם זה אבל הלב ובנפש זה נשאר לי ולא עוזב אותי ואחרי חודשיים בערך או אפילו פחות אחרי ההפלה הכרתי מישהו התחלנו לדבר באינסטגרם גם שידעתי שלא יצא מזה כלום כי באמת שלא רציתי כלום חודש ומשהו אני פשוט יושבת עם הבחור אני וחברים שלי ופשוט לא מצליחה להרגיש כלום ואומרת שזה מיותר ואין לי מה להמשיך את זה והילד כל כך ילד טוב והייתי פשוט מתנהגת לפעמים לא יפה אחרי חודש ומשהו שאנחנו יושבים ופשוט כמו ידידים שיוצאים ויושבים עם חברים התחלנו לצאת התחיל להרגיש משהו שלא הרגשתי הרבה זמן להבין שאולי יש פה משהו שאני מפספסת ואז התחלתי להפתח ולהכיר אותו באמת ולצאת לבד ולהכיר את החברים והמשפחה ואחרי איזה כמה חודשיים או אפילו חצי שנה נכנסתי שוב להריון מהבחור שהתחלתי לצאת איתו ופה גם כבר האמא עשתה המון באלגן ולא רצתה לשמוע על זה והייתי איזה יומיים בחוץ לא היה לי איפה להיות כי גם פה אמא שלי לא דיברה איתי והרגשתי פשוט גרוע ורע אמרתי לעצמי למה עוד פעם אני עוברת את זה והבחור לא יכל לעשות כלום באותו זמן כי התערבו בזה ואז אחרי יומיים הבן זוג שלי בא אלי בלי שידעו ואמרתי לו אין לי ברירה אני לא מאמינה שאני צריכה לעבור את זה שוב .. בכיתי המון ואחרי כמה ימים הלכתי לעשות הפלה בכאב גדול … , אני אשתף אותכם שכל מה שסיפרתי לכם שעברתי חיזק אותי והרים אותי ונתן לי כוחות ואני יודעת שאבא שבשמיים רוצה שנעבור שיעורים וניסיונות לחיים !! ונתקרב לאמונה ונאהב מהלבבב אותה ונאמין !!! והיום אני אומרת לכם שהכל לטובה !!!! ואבא שבשמיים שולח לנו הכל במדוייק ובזמן הנכון לך ולא יפיל אותך לעצב אף פעם הוא רק רוצה להרים אותך והיום אני כבר תקופה שומרת שבת מהלב באהבה שלמה מאמינה באמונה שלמההה אמונה היא הכוח שלייייי ושל כולנו ואוהבת את אבא שבשמיים הכי שיש וסומכת רק עליו!!!! והיום אשתף אותכםםם שאני עם הבן זוג שלי כבר שנה ברוך ה תודה לבורא עולם ואני בהריון ברוך ה תודה לבורא עולם והמשפחה שלו שמחה בישבילנו אמא שלי לא בקשר איתי אומנם אבל אני מאמינה שזה זמני ובעזרת ה היא תדבר איתי אמן!! ואני מודה לבורא עולם ששלח לי את הדבר שהכי רציתי מתנה הגי גדולה שאפשר לבקשר פרי בטן !! תודה תודה בורא עולם!!! ולא אשקר לכם אני במחשבות שליליות בגלל מה שעברתי וחרדות אבל אני מחזיקה באמונה וסומכת על בורא עולם הכי שיש ומתפללת כל יום שיעופו ממני החרדות והמחשבות השליליות אמןן ומאחלת לכל בנות ישראל הריון תקין וקל ושיעבור לכם בשלום!!! ומאחלת לכם לידה קלה בידיים מלאות אמןןןן ולכל בנות ישראל פרי בטן אמןןן💕🙏 לא לשכוח להודות לבורא עולם !!!! תודה בורא עולם על הכל שום דבר לא מובן מאליו ❤️🙏

בוקר אור בנות שבוע 27 🪬 הגיוני שאני מרגישה כבר מסורבלת עם בטן גדולה? שקשה לי להסתובב מצד לצד בשכיבה ולקום מהמיטה? אני זוכרת שבהריון הראשון זה התחיל בשלב מאוחר יותר. יש לי ממש הרגשה שבתחילת ההריון הרופאה טעתה בחישוב המשוער שלי. יכול להיות דבר כזה? תודה לעונות 🙏

רוצה להגיד פה לכל הבנות! את בסדר גמור! שום דבר לא ישבור אותך! את חזקה! מושלמת! לביאה אמיתית! אין יותר טובה ממך ! מה שאת עושה זה הכי נכון! אף אחד בעולם לא יבין את הילד/ה שלך יותר טוב ממך! אז מה שעלית כמה קילוגרמים?! אין לך מה לדאוג הכל יחזור ! את תהיי הרבה יותר יפה הרבה יותר מושלמת ממה שהיית לפני! את כלכך חזקה שהצלחת להגיע לרגע הזה! גם אם את לפני לידה וגם אם את אחרי לידה ! אישה זה עוצמה , אישה זה כח! תיהי הכי אמיתית אם עצמך! תיהי מי שנוח לך להיות! על תתביישי לבקש עזרה במקרה וקשה , זה לא בושה זו עוצמה ! כמה סיפורי לידה והריון יש פה ואולי אפילו דומה למה שהיה אצלך אבל את! את זה משהו אחר עברת את התהליך כמו גיבורה ! את צריכה להיות גאה בעצמך! בכל מה שעשית עד עכשיו! גם אם את חושבת שהסביבה לא מבינה אותך תדעי שאת לא היחידה שמרגישה ככה! אבל זה זמני, זה עובר , הכל עניין של זמן! וכל מה שנעשה , נעשה לטובה!

היי בנות שאלה לי באיזה גיל התחלתן גמילה מטיטולים? איך התחלתן? מה עשיתן לפני שהתחלתן ומה תוך כדי? אשמח להסבר מפורט חחח לא יודעת מה לעשות