אני כועסת על עצמי שאני כל הזמן כועסת על הילדה שלי מאז שהיא נכנסה לגן עירייה כאילו היא השתנתה לי היא מרביצה לאח שלה היא לא מקשיבה היא מדברת גם לא יפה היא יכולה להגיד סתמי את הפה שלך אני יתן לך כאפה ועכשיו זה לא דיבור שהיא יכולה ללמוד מהבית כי אנחנו לא מדברים ככה אני דיברתי עם הגננת שתשים לב ותגיד לי אם יש משהו חריג אבל היא אומרת שהיא ילדה כל כך טובה אז אני לא מבינה פשוט לא מבינה מה יש לילדה אני מוצאת את עצמי כל היוםםם כועסת עלייה והיא בוכה ובוכה עד שהיא נרדמת וזה כואב לי זה עושה לי רע לא בא לי שהיא תהיה בתחושה שכאילו היא לא טובה אני רוצה לחנך אותה בדרך נכונה אבל אני לא מצליחה כי היא מטריפה אותי עם התנהגות שלה ואחרי זה אני מוצאת את עצמי פשוט בוכה ובוכה כי אני מרגישה שפגעתי בה