אשמח לחוכמת המנוסות שלקחו יועצת שינה תינוקת בת 8 חודשים. אנחנו כבר כשבועיים בתהליך ייעוץ שינה בגישת לילה טוב. שגרת ערב: בסביבות 18:30 – אוכל (בקבוק + אוכל מוצק), אחר כך מקלחת, אור מעומעם, סיפור והשכבה. ההנחיה הייתה לנתק את הבקבוק מהשינה. לפני תחילת התהליך היא נרדמה רק בנענוע. בתחילת התהליך היה נראה סביר – בערך חצי שעה של השכבה, עם בכי, ולבסוף נרדמה במיטה לפי ההנחיות. ההנחיה של היועצת היא: בכל בכי – להרים, להרגיע, להחזיר למיטה, להניח יד / ללטף / טפיחות קלות. בפועל נוצר לופ ארוך של: עמידה במיטה -> בכי -> הרמה -> הרגעה -> החזרה -> שוב בכי -> ושוב אותו דבר, לפעמים מעל שעה וחצי. התחושה שלנו כהורים היא שהיא פשוט נשברת מעייפות ובכי, ולא נרגעת באמת אלא “נכבית”. שיתפנו את היועצת בתחושה, והיא אמרה שזה תקין ושזה חלק מהתהליך אבל לי זה מאוד מאוד קשה רגשית, ושובר לי את הלב. רציתי לשאול בכנות: האם זה באמת תקין בגישה הזו? האם יש כאן שלב מוכר שחולף? אשמח לשמוע מאמהות שעברו תהליך דומה בגישת לילה טוב איך זה הרגיש לכן, ומה עזר. תודה מראש 🙏🏼🤍