ראיתי מישהי שפירגנה לבעלה שהלך לקנות לה בורקסים! והיה לי חשק אתמול בגלל הפוסט…

פורקת. שבוע 35 עם תינוק בן שנה וחצי ב''ה, מצב רוח לא טוב בלשון המעטה מוצאת את עצמי יושבת הרבה ומנצלת את זה שבעלי לא עובד השבוע גם יש לי כאבים במפשעה וצירים מדומים, קשה לי להרים את הילד שלי ולדאוג לו כמו תמיד.. לאחרונה כשהוא בוכה הוא רוצה רק את אבא שלו כאילן רק הוא יכול לעזור לו.. ובעלי באמת לוקח אותו אליו ומנסה להרגיע כשבוכה, להרדים ולשחק איתו מרגישה ממש ריחוק משניהם. לפני שעה התינוק התעורר ומאז רק בוכה אבל אני מרגישה שאין לי איך לעזור, הוא לא מוכן שארים אותו. בעלי כבר חסר סבלנות, קורא לי בשמות לא יפים כמו 'אגואיסטית מסריחה', עם מה התחתנתי וכו ' מרגישה לא פייר, הרי אני זאת שבעיקר מטפלת בילד הזה, כבר שנה וחצי לא עובדת ואיתו בבית ואני דואגת לו המון ואוהבת אותו 😔 קשה לי לחיות עם הבעל הזה

היי בנות, חייבת רגע לפרוק… הבייבי שלי בן 7 חודשים. עד עכשיו הנקתי, ולאחרונה התחלתי לשלב תמ”ל כי הוא נכנס למסגרת בקרוב ואני לא רוצה להיכנס למרדף של שאיבות. המליצו לי על נוטרילון כי אמרו שהוא הכי “קרוב” במרקם לחלב אם – והוא באמת התחבר, בלי בעיה בכלל. אבל מאז התחילו הבעיות בלילות, ואני לא בטוחה אם זה קשור לתמ”ל או למשהו אחר… הוא הולך לישון ב-19:30, ואז בסביבות 22:00 מתעורר בבכי היסטרי. לוקח בערך 20 דקות להרגיע אותו – הוא נרגע ואז נרדם שוב, אבל מתעורר שוב לקראת חצות, ומשם זה כל שעתיים… אני פשוט מיואשת, מרגישה שאני נשחקת. מישהי חוותה משהו דומה? יש לכן רעיונות או עצות?