אני מרגישה פשוט נורא עם עצמי! קשה לי עם עצמי ממש הבת שלי בת שנתיים ובתקופה האחרונה ההרדמות הפכו לסיוט! היא עייפה ומסרבת לישון היא לא ישנה לבד אלא איתי והיא נרדמת רק כשאני לידה אני באמת נותנת לה את כל החום והאהבה שבעולם אבל ההרדמות לאחרונה הן מתישות אני מוצאת את עצמי איתה בחדר מינימום שעה וחצי שעתיים כל הרדמה עד שאני מאבדת את זה ופשוט צועקת עלייה ואני כל פעם בוכה אח"כ ואוכלת את עצמי כ"כ שאיבדתי סבלנות וצעקתי ככה זה לא מגיע לה ללכת לישון בצעקות אבל קשה לייייי אני ממש מפחדת שזה שצעקתי עלייה כמה פעמים לפני השינה יפגע בה בעתיד ויגרום לה לטראומה😢

איזה קשוח זה ביוץ מאוחר מורידים לי בשבועיים ואז מעלים לי בשבוע ואז מורידים שוב לשבועיים יאלה מבלבלים אותי עם התאריך המשוער שלי תנו לי לצאת מהשליש הראשון כבר🤦‍♀️ (יש דופק ועובר/ת פעיל/ה מאוד)

היי בנות, לקראת לידה ראשונה, משך כל ההריון העובר התקבע במנח עכוז (שליה קדמית). כרגע שבוע 33 רוצה לנסות לעזור להיפוך ומנסה להבין איזה טיפולים הוליסטיים יעילים, אשמח לשמוע מנסיונכן :)