הקטן שלי בן 3, היה איתי בבית ונכנס עכשיו לגן עירייה. הוא מתוק וחברותי, ובכל זאת דואגת לו. הוא עם עיכוב שפתי רציני, עוד לא עברנו ועדה ואני לא יודעת מה הוא יקבל. אני מנסה להבין איפה הוא עומד, ואם יש עוד עיכוב חוץ מבחינה שפתית ואשמח לשמוע מה בני ה-3 שלכם עושים. מבחינתנו הוא ממש תינוק... הוא כבר גמול אבל משתין ברחבי הבית לכיף שלו, לא בטוחה שמבין לגמרי מה זה סכנה, בכביש, בקפיצה מגובה, בזריקת חפצים על אחרים. כשהבכור שלי היה בגילו היה לו אח בן שנה וחצי, והסתכלנו עליו ממש כעל בוגר. אז לא בטוחה אם זה בגלל שהוא הכי קטן שלנו או שיש כאן עוד קושי.

אחותי גרושה וחד הורית ל3 ומוכרת ברווחה לא עובדת כבר 4 שנים ושוכרת דירה ומקבלת עזרה כלכלית וגם מבחינה אוכל וגם יש לה מלא הנחות בכל מיני מוסדות עכשיו לא הבנתי למה המדינה לא מעודדת אנשים כאלה לצאת לעבוד ולהרוויח יותר מאשר להישען על הביטוח לאומי רווחה וכל זה ? מרגישה שהיא מסודרת יותר ממני והיא בעצמה יורדת עליי שאני משלמת לה כסף כי יורד לי ביטוח לאומי מהמשכורת