סיפורי לידה טבעית: טיפים והמלצות מנשים

פוסט פריקה…. אני וגם בעלי רואים בגידול ילדנו עול אחד גדול, לא כיף לי ולא כיף לו…. אנחנו אוהבים אותם עד כאב אבל הקושי מצליח להתגבר ופשוט לא כיף בשום צורה ! (מה שבטוח שלילדים שלי אני אשקף את המציאות כפי שהיא ולעולם אעיז להגיד שזה האושר הכי גדול, כי בואו נהיה כנים רגע…זה ממש לא וגם אם כן אז זה מגיע עם מחירים גדולים מאוד וכל החרטות שמספרים לנו אז הגיע הזמן להפסיק עם זה כי מספרים רק את הצדדים הטובים .. מה לגבי דיכאון אחרי לידה ? סימנים מכוערים על הבטן וגוף שלא יחזור לעצמו לעולם והמחיר הנפשי שכל אלו לוקחים מאיתנן והזוגיות שלא ניראת אותו דבר יותר ושלא נדבר על העול הכלכלי … וכל זה בשביל מה ? בשביל שיזרקו אותנו בסוף בבית אבות ! ( לא מרגישה ככה כל הזמן אבל בימים שכן אז זו התוצאה).

אני בהריון בחודש 7 ולאחרונה בעלי קצת כבוי משהו עובר עליו הוא טוען שמשעמם לו, הכוונה שהחיים שגרתיים מדי מהעבודה הביתה לפעמים יוצא לשבת עם חברים וההייפ שלו זה חדר כושר הסברתי לו אנחנו במקום אחר בחיים היום ולכן החיים שגרתיים יותר מפעם כבר פחות מתאים לצאת כל הזמן לברים ולבילויים (הוא לא אמר שזה העניין אבל תארתי לעצמי שזה חלק מזה) כל החברים שלו מעשנים ואני לא יכולה לבוא למפגשים כי הם עושים את זה רק במפרסת עם סיגריות אחת אחרי השניה ואני לא מעוניינת להריח את זה ולסכן את התינוקת שלי ואני מאמינה שגם זה מבאס אותו שאני לא מצטרפת אף פעם אשמח לרעיונות מה אפשר לעשות ביחד כדי להחזיר לו קצת את החיים חשבנו לטוס אבל הבנתי שזה כבר נהיה ריסקי בשבוע שלי (עוד מעט 29) ובארץ הכל מעפן אני רוצה לשמח אותו קשה לי לראות אותו ככה בדאון זה כבר כמה ימים שהוא ככה יש תקופות שגם אני מרגישה קצת בדאון שמשעמם לי והחיים שגרתיים מדי אז אני מבינה אותו אבל אני באמת מרגישה שאין לי הרבה מה לעשות כדי לעזור לו לצאת מזה