בנות אשמח להתייעץ הבת שלי בת 3 מאז ומתמיד הייתה פחדנית כזו לא יותר מידי מתערבבת עם ילדים לא מחזירה כשמרביצים לה וממש מפחדת ונבהלת מילדים אלימים או אגרסיביים מידי במעון הייתה הרבה עם המטפלות ולפעמים משחקת תלוי בסיטואציה השנה עלתה לגן עירייה עם גננת קצת קשוחה הגננת אומרת שהיא משחקת יפה בעיקר עם הבנות אבל בחוגים לא משתתפת ולא בפעילויות שהילדים משתוללים. גם איתי בימי הולדת שאני לוקחת אותה היא לא משתתפת ואומרת שבה לה לשבת לידי בכיסא. כשהיא הולכת לחברות היא בהתחלה קצת סגורה ולאט נפתחת ומשחקת כשהן אצלנו היא פתוחה מהתחלה וממש משחקת יפה אם אנחנו הולכים למקומות הומי אדם כמו ג׳ימבורי, משחקיות או מקומות עם הרבה ילדים שהיא לא מכירה היא לא תשחק ותהיה לידי זה מבאס אותי שהיא מפסידה דברים בגלל זה וגם לא ברור לי מה בדיוק מבהיל אותה. יש פעמים שלאט לאט היא משתחררת ומשחקת ויש פעמים שכל השהות שלנו במקום היא לא תזוז ממני. קרה למישהי? יש דרך לעזור לה להשתחרר ולהנות יותר?
💬2 תגובות

תגובות (2)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 בינואר 2026 בשעה 20:33
הבת שלי בת 3 וחצי והיא גם בהתחלה יותר סגורה שאני באה למקומות חדשים ולאט לאט נפתחת ומשחקת אבל אני יכולה להגיד לך שזה הרבה תלוי בך תני לה ביטחון שאת פה איתה ואם היא צריכה משהו את ישר תבואי אליה זה הרבה משדר לילד ביטחון ממש לדבר אתזה אני תמיד יושבת איתה ואומרת לה אמא תמיד איתך את יכולה לספר לאמא הכל ומי שיעשה משהו אמא תטפל בו חח ממש ככה לשבת ולדבר ולתת לה ביטחון וכמובן שלאט לאט בקצב שלה בלי לחץ יש לה את כל החיים לפניה אל תדאגי
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 בינואר 2026 בשעה 20:44
ילד זה רגש נשמע שהיא רגישה ומה שהיא צריכה זה ביטחון הבת שלי עלתה לגן עירייה גם כמו שאת מתארת גננת קשוחה וראיתי את הבת שלי רק נובלת סגנון כזה של ילדים לא צריכים קשיחות ההפך צריכים הכי רוך וביטחון זה ילדים לא לוקחים אותן ל צבא בלי לחשוב יותר מידי העברתי אותה לגן אחר עם גננת מהממתתתתתתת רגישה ברמות קיבלתי ילדה אחרת אמלה איזה שמחה היא הולכת וחוזרת מהגן מדברת פי אלף יותר טוב מפתחת שיחות משחקת חברותית יותר פשוט תודה להשם יתברך שעשיתי את הצעד הזה כותבת לך את זה כי גננת זה חצי מהיום וילד בגיל הזה סופג לכל החיים

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

צריכה לעשות הפלה יזומה כנראה שיהיה לקראת שבוע 13 בעקבות מצב כלכלי ושלום בית מה שנקרא הלב שלי מרוסק ברמה שכואב לי זה פעם שניה שזה קורה אנחנו עם ילדה בת 4 ומאוד רציתי בשבילה אח/ות מאוד רציתי שוב הריון תינוק בעלי חשב שרצה עד שנקלטתי ועכשיו מתחרט כי אני בזוגיות במצב מאוד רעוע , המצב הכלכלי שלנו יחסית קשה , אני מרגישה שבדיכאון מאחורי הלידה שלא אובחן או טופל בעקבות המצב הכלכלי וגם כי מאוד מפחדת מההגדרה הזאת ואם חלילה יעשו לי משהו בנוגע לילדה הלב שלי פשוט שורף כל הגוף שלי כואב מהמחשבה לעבור את כל זה שוב אני כלכך כלכך רוצה את זה אבל אני לא אביא לעולם ילד שלא רצוי משני הצדדים באופן מלא לא סיפרתי לאף אחד שאעשה הפלה ,רק ההורים שלי ואחיות שלי יודעים על ההריון החדש אבל לא על ההפלה מרגישה שאני פשוט מתאבלת על תינוק שהולכת להרוג בגלל חוסר אחריות והבנה בסיסית מהצד של בעלי מבינה אותו מאוד אבל לא מצליחה עד הסוף לא יודעת איך זה ימשיך אחכ מבחינתנו , אני מאוכזבת ממנו ופגועה ממנו בצורה אחרת אשמח לתמיכה כלשהי אני מרגישה אבודה וכואבת ברמות
💬2 תגובות