אוף בנות חייבת את עזרתכן. הבת שלי בת שנה, מגיל שלושה חודשים היא עם חמותי במהלך היום כשאני בעהודה. הילדה שלי התחילה ללכת בגיל 11 חודשים ומבינה כמעט כל מה שאני מדברת איתה אבל יש המון שלבי התפתחות שהיא עדיין לא סימנה עליהם וי. לדוגמא: היא עוד לא מוחאת כפיים, לא עושה ביי ביי עם היד, היא לא יודעת מה זה לשבת יחד לשעת סיפור, לא יודעת שירי ילדים כמו ידיים למעלה עשר אצבעות וכו לא מדברת בכלל, אומרת רק אבא אבל לא מתכוונת לקרוא לו. אני יודעת, גם אני יכולתי לתת מעצמי יותר, חד משמעית. אבל אני פוגשת את הילדה רק לקראת 17:30 - 18:00 כל יום אז יוצא שאנחנו ממש מעט זמן יחד ואז מתחילות שגרת ערב. אני מתוסכלת ברמות, אף אחת לא תרצה שהבת שלה תשאר מאחור. אני לא כועסת על חמותי אני פשוט כועסת על עצמי שהייתי עיוורת עד עכשיו ולא הכנסתי אותו לגן עוד מלפני שראיתי כבר סימנים לעיכובים התפתחותיים… אני מתחילה לברר על גן רציתי להכניס אחרי חול המועד פסח אבל רוב הגנים מלאים ואפשר להרשם רק לשנה הבאה. אני ממש ממש עצובה ולא יודעת מה לעשות. בשבוע האחרון הנושא ממש מטריד אותי אז מנסה לעבוד איתה יותר אבל היא פשוט לא מבינה מה צריך לעשות וזה מייאש ממש. 😭💔