אני יודעת שזה אולי לא המקום, אבל אני דווקא כן רוצה להעלות מודעות. אני שבועיים…

אני יודעת שזה אולי לא המקום, אבל אני דווקא כן רוצה להעלות מודעות. אני שבועיים וחצי אחרי לידה, בת 30, עם הפרעת פאניקה ופוסט טראומה מורכבת מאז הלידה השתבשתי לגמריי, התקפי חרדה פחדים רופאים ומה שלא תרצו, נתקלתי פה בפוסטים דומים וזה אומר שאני לא לבד רפואת הנפש והגוף לא סתם אומרים קודם כל רפואת הנפש כי גוף ונפש הולכים ביחד אתן לא יודעות כמה ההתמודדות הזו קשה לי, אני לא רוצה להתלונן חלילה, יש לי אוצר בידיים והוא בריא ושלם אני פשוט חצי שבורה. מפחדת מאוד ומבוהלת זה מבלבל מאוד אני לא אכנס לפרטים ולסביבה שלי קשה להכיל אז אני פורקת פה .. אני מנסה להתמודד דרך פסיכולוגים פסיכיאטרים כדורים כתיבה שמיעת מוזיקה אבל רוב ההרגעה מגיעה רק אחרי שמישהו מקצועי נותן את הטון משמע רופא או פסיכיאטר לפני כמה ימים היתי אצל הפסיכיאטרית שלי ובכיתי את נשמתי , אם זה לא מספיק בעלי בקושי נוגע בתינוק כי לדבריו הוא קטן מדי אני מבינה אותו את הפחד אבל צריכה עזרה עם הקטן שיאכיל ויחליף גם הוא באופן כללי איש קשה. וגם איתו קשה לי לנהל שיח אני מתפללת לקדוש ברוך הוא שיוציא אותי מהמצב הזה, הרי הוא לא נתן לי ניסיון שאני לא יוכל לעמוד בו, אני מאמינה בך אבא שבשמיים ואם גם את חווה את הדברים האלה תדברי תפרקי תכתבי את לא לבד !
💬27 תגובות❤️6 אהבה👍5 לייקים

תגובות (27)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 בינואר 2026 בשעה 17:55
היי אהובה אין לך משפחה שתומכת בך? אני אחרי הלידה של הבת שלי הייתי בחרדות טופלתי אצל פסיכיאטר נתן לי כדורים ובמקביל הייתי בשיחות אצל פסיכולוגית את תצאי מזה בע״ה !!!!!!
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 בינואר 2026 בשעה 17:57
שבועיים אחרי לידה זו תקופה סוערת לכולן! בטח ובטח כשיש רקע לא פשוט לפני אז קודם כל שתדעי שאת לא לבד, גם כשהכל תקין ויש משפחה שעוזרת ובעל שותף מלא - זה עדיין תקופה מאוד קשה לאמא הטרייה ולך הייתי מציעה לקחת כמה שיותר עזרה, חברות, משפחה... אפילו בתשלום.- את אלופה וזה ממש ממש קשה!
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 בינואר 2026 בשעה 18:01
אבל חושבת שצריך תמיכה מהמשפחה באופן זמני שתוכלי להרים את עצמך אני בקושי התקרבתי לבת שלי המשפחה שלי עזרה לי ממש ותפקדתי ממש כמו רובוט אחרי הלידה כאילו זה לא שלי והייתי בוכה המון בלי הפסקה במשך חצי שנה ככה עד שהצלחתי להרים את עצמי ולחזור לעצמי זה היה לי נצח
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 בינואר 2026 בשעה 18:14
אהובה מבינה אותך זו תקופה קשה היא תעבור❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 בינואר 2026 בשעה 18:21
חייבת להגיד שאת מדהימה שאת ככה מודעת ועושה מה שצריך כדי לשמור על עצמך ועל הנפש שלך זה כל כך חשוב ❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 בינואר 2026 בשעה 18:24
את מהממת בעהה הכל יתהפך לטובה אמן
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 בינואר 2026 בשעה 18:34
אהובה שלי. גם אני בתקופה אחת הקשות. מחכה כבר להיות אחרי. מרגישה שאיבדתי את עצמי לגמרי ואף אחד לא באמת מבין. רק הציפייה הזו לתפקד כרגיל ותמיד להיות חזקה. מרגישה שלא בא לי לראות אף אחד ולא לעשות כלום רק סופרת את הדקות ללדת. ולגביך את אצלך הכל מאוד טרי. ההורמונים עולים יורדים. השינויים. תדברי עם בעלך שיקח חלק. ותני לעצמך חיבוק וסבלנו.ת. ועזרה מכל מי שאפשר. עוד יבואו ימים יפים
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 בינואר 2026 בשעה 18:36
זה דווקא כן המקום לפרוק את זה! אני יכולה להגיד לך שאני שבוע אחרי לידה ואני הורמונלית בטירוף בוכה מכל דבר וממש נכנסת לתהיות ועצב עמוק לפעמים למרות כל האושר הזה!! אני גם בת 30 אני חושבת שזה גם העניין של המודעות בגיל הזה יש משהו שאנחנו סיימנו עם הילדותיות שלנו ואנחנו בוגרות בעצמנו אז תופסות את החיים פתאום קצת אחרת.. אגב, אם בעלי לא היה מעורב ותומך כמו שהוא אז כנראה שהייתי הולכת לפסיכולוג או משהו וזה סופר מקובל במיוחד שיש להרבה נשים אופציה לפתח דכאון אחרי לידה, זה ידוע ובשביל זה הם קיימים לא להתבייש ללכת ולדבר על מה שאת מרגישה!!!

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות