היי מרגישה צורך לשתף ולפרוק אין לי כל כך למי ילדתי לפני שלושה שבועות בת מקסימה ומהלידה אני ובעלי לא מסתדרים בכלל פחות תקשורת פחות רגש פחות הכל ירד לי מהמשפחה שלו ולו ירד מהמשפחה שלי אני גרה בעיר אחרת מאמא שלי ואני ממש צריכה את העזרה שלה אז ישנו שם כמה ימים וכל בוקר לקחו אותו לעבודה ממש הכל כדיי שיהיה לו בסדר והבן אדם לא מעריך כמה שהמשפחה שלי עושים בשבילו מולם הוא נחמד ומאחורי הגב רק משפיל ומקלל אותם ואני נורא נפגעת מזה אני לא מפתחת יותר מידיי שיח שלילי כדיי לא ליצור ריבים ליד הילדה אבל אני מאוד נפגעת הוא חושב רק על המשפחה שלו ורוצה רק את המשפחה שלו והם לא באים לבקר את הילדה בכלל ועוד מתלוננים שלא רואים אותה וכל פעם שאני מנסה להסביר מה לא בסדר במה שהם עושים הוא רב איתי ומחזק אותם אם אני לא מסכימה איתו רב איתי מדבר אליי לא יפה ומנסה לפגוע בי דרך הילדה כי יודע שאני חרדתית אליה עושה רעש צועק מנסה להפחיד אותי דרכה אני לא יודעת מה לעשות כבר אני יודעת שאם אני אקום ואלך אני אפרק הכל ולא יחזור ולילדה שלי לא יהיה אבא ואני לא רוצה לזרוק הכל לפח והוא לא מבין את זה ולא מעריך כלום מה אתן אומרות?