אני משתגעת כבר אני מגיעה מבית שאמא שלי כל היום בישלה לנו ארוחות וראיתי כמה זה…

אני משתגעת כבר אני מגיעה מבית שאמא שלי כל היום בישלה לנו ארוחות וראיתי כמה זה טוב ואני החלטתי שאני גם רוצה להיות כזאת אמא ואישה אני שונאת את המטבח אבל אני משתדלת להכין אוכל כל פעם שאני מכינה אוכל יש לבעלי ביקורת על מה הכנתי אם הוא אוהב את האוכל אז הוא ימצא ביקורת על איך שהכנתי את האוכל ועכשיו שוב פעם הוא שולח לי הודעה שלקח חזה עוף שהכנתי אתמול ולדעתי זה יצא טעים הוא אומר שזה לא מספיק מבושל הוא אוהב שזה כבר יבש ואני הכנתי את זה מבושל אבל לא יבש אני אמשיך להכין אוכל בשבילי ובשביל הבן שלי אבל אני מתחרפנת כבר ולדעתי אני מכינה אוכל טעים אני לא טבחית אבל כן יודעת להכין אוכל הייתי חייבת לפרוק
💬21 תגובות

תגובות (21)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 בינואר 2026 בשעה 12:18
אוייייי חיבוק ענקייי באמת לא פשוט בכללל
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 בינואר 2026 בשעה 12:21
תודה❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 בינואר 2026 בשעה 12:46
מבינה אותך מאוד, את האכזבה ןהפגיעה במיוחד לאור ההשתדלות. יכולה לומר לך שגם לבעלי בהתחלה היה מלאאאא ביקורת על מה שבישלתי ונפגעתי אבל זה רק גרם לי להשתפר ולדייק את האוכל כמו שהוא אוהב. כמובן שמבשלת לעצמי וילדים גם אוכל שלטעמנו יותר. יכולתי לוותר ושיילך לאכול אצל אמא שלו אבל זה היה חשוב לי :) ולדעתי היום אני בשלנית ברמה גבוהה מאוד!
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 בינואר 2026 בשעה 13:13
הייתי אומרת לו לא טעים לך? תכין לעצמך.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 בינואר 2026 בשעה 14:10
אני ישתף אותך שגם בעלי היה מעיר לי בהתחלה על האוכל(רגיל למשהו אחד ואני מבשלת בסגנון יותר מרוקאי כמו אמא שלי ז״ל כול פעם שהעיר לקחתי לצומת ליבי את ההערה וניסתי לשנות לפי הטעם שלו. היום בעלי מתתת על האוכל שלי ואומר לכולם שאני מבשלת הכי טעים בעולם. עדין לפעמים יש לו הערות אבל אין מה לעשות לכול בנאדם טעם שונה ולי היה חשוב לקלוע לטעמו ולא לטעמי גם אם לפעמים אני עושה שתי סירים אותו הדבר אחד שיקלע לטעמו וואחד לי ולילדים♥️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 בינואר 2026 בשעה 14:47
גם לי לקח הרבה זמן ללמוד לבשל לפי טעם של בעלי... באתי מבית אשכנזי, אצלו בית מרוקאי, עד שהתרגלתי לכמות שמן ופפריקה...🤦‍♀️ גם היה אומר לי, זה לא ככה, זה לא מתובל, זה לא יבש.... אבל כל פעם היה אומר (עד עכשיו לפעמים) שהוא לא רוצה לפגוע או משהו, רק מכוונה טובה. בהתחלה לקחתי קשה, זרקתי מעצבים וכו', עכשיו פחות☺️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 בינואר 2026 בשעה 14:50
לא נעים… בטח כשאת מרגישה שטרחת והתאמצת. כל הכבוד לך ! אני לדוגמא לא אוהבת לבשל וגם לא מבשלת 😃 אנחנו מזמינים או שבעלי מכין
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 בינואר 2026 בשעה 15:47
איזה עם מטומטם הם לא מבינים כלום בנפש של האישה ומה אישה צריכה מבעלה שזה בעיקר מילים טובות והערכה, ובמקום להוקיר טובה הם חושבים שהכל מגיע להם

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

שלום לכולן, אני כותבת כאן היום כי אני מרגישה צורך לשתף ואולי למצוא תמיכה מאימהות שעברו או עוברות משהו דומה , ובמיוחד היום … הבן שלי נולד ב-20 באוקטובר 2023, שבועיים אחרי פרוץ המלחמה. להפתעתנו הגדולה, הוא נולד ג'ינג'י, למרות שלא אני ולא בעלי ג'ינג'ים. זה היה אהבה ממבט ראשון – אני רואה בו משהו כל כך יפה, כל כך מיוחד. אבל השמחה על לידתו הפכה מהר מאוד לכאב עצום בגלל הסיפור של משפחת ביבס. שלושה ימים אחרי הלידה, נכנסתי לדיכאון. פחדתי פחד נוראי שייקחו לי אותו, שיפגעו בו. הייתי מתעוררת בלילה בחרדה איומה, מרגישה אשמה שאני יכולה לחבק את הג'ינג'י שלי בזמן ששירי לא יכולה... בכיתי בלי הפסקה. וככל שהזמן עבר, זה לא נעשה קל יותר. כל פעם שאני יוצאת איתו החוצה, אנשים עוצרים אותי ואומרים לי כמה הוא מזכיר את כפיר. אני מרגישה את המבטים מלאי הרחמים והצער בכל מקום. אבל הדבר שהכי קשה לי הוא שכאשר אני רואה תמונות או סרטונים של כפיר ואריאל, אני מרגישה שאני רואה את הבן שלי. זה קורע אותי מבפנים. היום, כשהבן שלי כבר בן שנה וחצי, אני עדיין תקועה באותו מקום. אני לא מסוגלת לראות תמונות או סרטונים שלהם בלי להתפרק בבכי ולהרגיש שהחרדה משתלטת עליי שוב. אני יודעת שהבן שלי מרגיש את זה. אני אימא מאוד חמה ומגוננת, אולי יותר מדי, ואני לא רוצה שזה יחנוק אותו. אבל אני כל כך עייפה מהפחד הזה, מהכאב הזה… ראיתי כמה פסיכולוגים אבל אני חושבת שאף אחד לא יכול לעזור כי בתור אמא ישראלית הפחדים הם אמיתיים הם לא בראש שלנו האם יש כאן אימהות עם ילדים ג׳נג׳ים שמרגישות כמוני? שמצאו דרך לצאת מזה? איך ממשיכים הלאה? איך אפשר לשחרר קצת? אני אשמח לשמוע מכל מי שיכולה לשתף. תודה לכן ❤️
💬2 תגובות❤️1 אהבה