זה רגיל בגיל הזה

זה בדיוק הגיל!!! את צריכה לכוון אותה בצורה שתעזור לה (לא לעשות במקומה אלא לתמוך) נגיד רוצה להתלבש לבד אז לעזור להראות את הראש שהידיים וכו' ולתת לה להתמודד לא צלח פעם ראשונה לא נורא תנסי עוד פעם ואת עוזרת לישם את הראש ואת הידיים היא תצליח לבד ואיזה תחושה של גאווה והצלחה הביטחון זה יתן לה... הפעם הבאה גן את הראש היא תצליח לבד. לראות איך את מעודדת נותנת לתסכול להיות לא לפתור את הבעיה אלא לתת לתסכול ומצד שני לעזור לה גם להגיע להצלחה שנכונה לה בדרך שלה

פשוט היא צורחת כל כך הרבה שגם אני נשאבת איתה לתוך הסערה... לא יודעת איך להוציא אותה ואת עצמי משם

כאן את צריכה להפריד! התסכול שלה הוא לא שלך!!! את האמא את יכולה להיות מאופקת ולראות את הסיטואציה אחרת ולא להכנס אליה כמו ילדה בת שנתיים... ולכן היא צורחת? אז תעצרו הכל תעשו שלוש נשימות יחד מרגיע את שתיכן ואז לנסות שוב לאט לאט לא בלחץ ואז זה עובד!!! את מלמדת אותה כאן מספר דברים. א. זה בסדר שאני מתוסכלת ב. אני צריכה רגע לעצור לנשום ג. בודקת לאט לאט איפה נתקעתי ד. מנסה שוב פעם בצורה יותר מבוקרת ורגועה ה. אני מצליחה! כשאת נכנסת לאמור כמוה היא מרגישה עוד יותר מעורערת התפקיד שלנו זה לתת להן עוגן וברוך ה אנחנו יכולים לעשות את זה. אגב כל מה שאמרתי תנסי גם עליך בזמנים שאת זו שמתוסכלת! יכולה להגיד לך שזה פשוט מציל אותי כל פעם מחדש והילדים כבר אוטומטית עושים את זה חוזרים מאושרים שהצליחו בלי שאני בכלל ידעתי שהיה שם משהו חחח הגדול בן שלוש והקטנה בת שנתיים וחצי התינוקת רק חמש חודשים אז פחות רלוונטית חחח