סיפור הלידה שלי: (זאת אני מיום שבת ששאלה לגבי הצירים בשבוע 40+6). אז היוש לכן הריון שני , לא עשיתי בדיקה משבוע 36 וכבר הגעתי לשבוע 40+5 אז הלכתי למיון רק לבדוק שהכל בסדר כי אני אחרי שבוע 40 . מגיעה למיון אומרים לי הכל טוב עם העובר כל הבדיקות של המוניטור תקינות ויש לך פתיחה של 2 ס"מ מחיקה 80 שואלים כמובן אם אני רוצה זירוז ואני אומרת שלא וחוזרת לבית. יום שבת למחרת שבוע 40+6 עושים שבת אצל אמא שלי שגרה לידי ויש לי מידי פעם צירי ברקסטון כאלה שבאים והולכים (לא התרגשתי כי זה ככה כבר כמה שבועות) , הצירונים לא היו סדירים בכלל וגם נסבלים כמו כאבי מחזור וגם כאבים באגן וברגליים שגם את זה היה לי כבר כמה שבועות. במוצ"ש חוזרים לבית עם הילד שלנו בן השנתיים וחצי אוכלים ארוחת ערב ב21 בלילה והוא הולך לישון קצת מאוחר בסביבות 22 כזה. ואז שוב יש לי צירים והרגשה שהתינוק ממש בועט לי בפות למטה אבל זה נסבל אז אני מתעלמת וצוחקת עם בעלי שזהו היום אני יולדת( הוא מהלחץ שואל אותי כל דקה מה זה קורה היום וככה כל הזמן מתחילת חודש 9) לקראת 23 הצירים התחילו להיות כל 10 דק אבל גם לא כואבים אז לא התייחסתי אמרתי נמשוך כמה צריך (לידה ראשונה היו לי צירים כואבים שהגיעו להפרש דקה וילדתי רק יום למחרת עם פיטוצין) בגלל הלידה הראשונה שלי לא האמנתי שאני אלד מהר וגם לא חשבתי שזה יהיה באותו יום . קיצור הצירים מתחילים לרדת להפרשים של 5 דקות אבל עדיין אין כאבי תופת ואני אומרת לבעלי שהצירים מתחילים להיות סדירים והוא בלחץ אומר לי בואי נארגן את הילד נשים אותו אצל ההורים שלך ונלך לבית חולים כי הוא מפחד שאלד לו בבית . אני אומרת לו לא יודעת אם זה בכלל צירים ללכת למיון כי המרווחים עדיין גדולים וזה לא כאבי תופת מגיעים לשעה 12 בלילה ואז כבר הצירים מתחילים להתגבר ומגיעים להפרש של 2 דקות והכאבים מתחזקים ואני עדיין לא מאמינה וחושבת להשאר בבית כי אני אומרת לעצמי אין סיכוי שאין לי כאבי תופת למות מחכה עוד קצת כבר 12 וחצי והצירים מגיעים להפרש של דקה וכבר מתחיל להיות הרבה יותר כואב ואז פתאום אני מבינה שיכול להיות שזה באמת צירי לידה חחחחח קיצור פה כבר בעלי צורח עליי ואומר לי עכשיו לאוטו טסים למיון עם הילד ואמרתי לו אין סיכוי משאירים את הילד אצל ההורים שלי עם אחותי ומשם נתקדם למיון בינתיים הכאבים מתחזקים ממש מארגנת תיק לילד ואומרת לבעלי סע עם הילד לבית של ההורים שלי שים אותו שם ותחזור לקחת אותי בינתיים אתלבש . קיצור אני בינתיים מתלבשת מסדרת קצת את הסלון והחדרים בקטנה והצירים כבר ניהיים ממש כואבים בהפרש של דקה ציר דקה מנוחה , מתקשרת לבעלי שואלת איפה הוא אומר לי למטה אני יורדת נוסעים למיון עם צירי לחץ וכאבי תופת מגיעים למיון יולדות האחות שם רואה שאני כאובה אמרתי לה שזה הריון שני ושאתמול ביום שישי הייתי עם פתיחה של 2 ומחיקה של 80 וכרגע יש לי צירים חזקים הפרשים של דקה בעלי בינתיים פותח תיק היא בודקת לי פתיחה ואומרת 3 וחצי פתיחה ומחיקה 90 ואומרת לי את נכנסת לחדר לידה עכשיו , מביאים לי כיסא גלגלים מכניסים אותי לחדר לידה שמים לי עירוי והמיילדת מגיעה אומרת לי וואו את ממש כאובה אבל אני חייבת לבדוק פתיחה תשכבי על המיטה אני אומרת לה אין סיכוי אני לא שוכבת כואב לי בטירוף היא אומרת לי אין בעיה את רוצה שנבדוק בעמידה אני אומרת לה כן היא בודקת לי פתיחה שאני עומדת אומרת לי את כרגע פתיחה 4 מחיקה מלאה ותוך כדי יש לי צירים מטורפים של מוות היא אומרת לי צריך להתכונן ללידה גי נראה לי זה יקרה מהר מאוד אז תעלי למיטה תשכבי אני אומרת לה לא אני לא שוכבת (כשאני שוכבת הצירים ממש כואבים בקטע שאני לא מצליחה לנשום אז פשוט סירבתי לשכב לא עניין אותי כלום) היא אומרת לי אין בעיה יפהשלי נלד איך שבאלך אפשר גם בעמידה ואפשר גם על 4 או 6 על המיטה אם לא באלך לשכב ואני אומרת לה כןןןןן בעמידה ואז בעלי בקול רועד אומר לה אבל התינוק לא יפול על הריצפה? חחחחחחחחח אני מתה לצחוק אבל לא מצליחה מרוב הכאבים והמיילדת אומרת לו נכון הוא יכול ליפול כי זה בעמידה אבל בשביל זה אנחנו ניהיה פה כמה אנשים אל תדאג נתפוס אותו חזק . הוא כולו נלחץ ואומר לי בפחד מאמי שלי אולי תעלי למיטה על 4 או 6 רק אם באלך כדי שלא יקרה משהו לתינוק ואני לא אכפת לי אני רק רוצה ללדת לא בשכיבה אז אני אומרת כן אני אלד על 4 במיטה , המיילדת אומרת לי רגע לפני שעולים נבדוק פתיחה ואז תעלי למיטה היא בודקת לי פתיחה שאני עוד בעמידה ובום המים יורדים לי כולה מים וגם אני מים והיא אומרת לי את פתיחה 10 את יולדת ואני צועקת לה יש לי קקי אני עולה זריז למיטה תופסת את הראש של המיטה נאחזת שם עם הרגליים מקופלות והיא צועקת לי תךחצי אני לוחצת והיא אומרת לי מצויין תלחצי עוד והיא אומרת לי יואו מדהימה לחיצה אחרונה והוא בחוץ ואז אני לוחצת וצועקת יש לי קקי היא אומרת לי זה לא קקי זה הילד תלחצי פעם אחרונה לוחצת חזק ובום הילד יוצא אני ובעלי בהלם מהמהירות שזה קרה . אני מתהפכת ומסתובבת על המיטה והיא שמה את התינוקי שלי עליי . תחשבו שמאז שנכנסתי לחדר הלישה ועד הלידה עבר 7 דקות בדיוק! מאז שהגעתי לבית חולים שזה שעה 1 וחצי בלילה עד לרגע שילדתי עבר פחות משעה . (ילדתי בשעה 02:13) . קיצור מטורף . ילדתי לידה טבעית ללא אפידורל ( רציתי ממש כי לידה ראשונה ילדתי עם זירוז פיטוצין ואפדירול) ללא תפרים קרעים או שריטות ב"ה מטורף אין לי מילים הייתה לי מיילדת אמאלה ואבאלה מטורפת מטורפת מטורפת קוראים לה איילת לוי נסיכה אמיתית ומלאכית !!!