היי 3 חודשים אחרי לידה ויש לי בן מהמם , חולה עליו!! אבל חושבת הרבה על מה יקרה לסובבים כ אותי אם חלילה יקרה להם כלומר למשפחה הקאובה משהו נורא ומתחילה לבכות. יש לי עוד בן גדול שמשתדלת להיות איתו ולמזלי בעלי מכיל ונמצא תמיד עם הגדול ועוזר בבית ואני מרגישה שאני רק מניקה ועושה מטלות הבית וזהו כאלו יודעת שהבכי זה בגלל הורמונים אבל בגדול לא היה לי ככה, וחושבת גם על מסגרות לתינוק ומה יקרה אם כל ההתעללויות בגנים, והוא עדין לא מדבר, לא יודעת אם לקרוא לזה דיכאון אבל כותבת פה כי את בעלי לא שיתפתי כל אחד עסוק בילד אחר ואנחנו כרגע נטו עם הילדים וגם המשפחה עוזרת לי מלא אבל מרגישה ריקה מבפנים, וכמובן מודה לאלוקים על התינוק חיכיתי לו הרבה זמן האם קרה למישהי??