,

זה טבעי זה בסדר זה לוקח כמה ימים. להיות בהבנה והכלה ומלאאא סבלנות לא ללחוץ יותא מידי. עשית לו הכנה לפני עם ספרים ותחתונים עם דמויות שאוהב?

אני מרשה לעצמי להגיד את דעתי (אני גננת), לא תמיד מקבלים אותה. אני לא אוהבת להשתמש במילים "לא נורא" (יכול להיות שמבחינתו כן נורא) ולא משתמשת במילה "פספסת" כי הוא לא פספס הוא "עשה". אני אומרת "אני רואה שעשית במכנסיים/בתחתונים, בטח זה חמים, רטוב, לא נעים וכו... בוא הלך להחליף את הבגדים".. בסגנון הזה יותר. המטרה- להעביר לו מסר שהוא שולט בצרכים שלו והוא לא מפספס או עושה בטעות. אם את מזהה שהוא צריך, אז לדרבן לא בהפתעות, אלא בוא אני אשמור לך את המשחק עד שתסיים, אף אחד לא ייקח, או אני אלווה אותך לסיר אשב איתך וכאלה דברים. הרבה פעמים הם מאוד מפחדים לפספס משהו ולא רוצים להפסיד מה שעושים. זה מאוד טבעי שהוא עושה כל רגע ברצפה, הגיוני לגמרי וזה חלק מהתהליך. חשוב להיות עקביים, לא לכעוס עליו (עם כמה שזה יכול להרגיז..), להיות במקום המכיל של "אנחנו איתך ואתה תצליח...". בפעמים שכן מצליח אז ללכת ביחד לשפוך את הפיפי באסלה, איזה יופי שיצא לך הפיפי בתוך הסיר/האסלה, כל הכבוד לך!! בוא נוריד ביחד את המים... זו פרידה מחלק מהגוף שלהם. זה לא קל עבורם.. זהו נראה לי חפרתי לך 🤭 הרבה חיזוקים, נשימות ונחת רוח... בהצלחה

אגב עם הבן שלי האישי ישבתי לידו שהוא ישב בסיר ופתחתי זרם מים בברז חחחח זה עשה לו רעש של פיפי... זה עבד. קנינו מדבקות והוא הדביק על הסיר שזה רק שלו... מפה לשם אחרי כמה הצלחות הוא קלט את הפואנטה...