מאד קשה לי. אני שבוע 7. אני לא מצליחה לאכול כבר שבוע. בעלי רב איתי ואומר שלא אתפלא אם משהו רע יקרה, ולא רק שאני לא מרגישה תמיכה, אני מבינה שהוא לא יכול להבין אבל הוא פשוט מציק. רבים מתווכחים. לא אכלתי היום כלום נגיד. יש לי בחילות, אני ישנה רוב היום. שותה מים איך אני עושה את זה? איך לאכול? אני מפחדת להקיא. התחושות לא עושות לי טוב. אתמול ניסיתי בונג'סטה בצהריים. הרגשתי כמו חדשה. אני לא רוצה אבל לקחת את זה יותר, זה כימיה ואני מפחדת, אני צריכה להשמר מהכל ומעדיפה משהו טבעי. אני לא יודעת מה לעשות, אני בוכה. מרגישה לבד. יש לי עם מי לדבר, פשוט מרגישה לבד. עברה לי המחשבה בראש שאולי אנחנו לא מתאימים, לעשות הפסקת הריון ופשוט להפרד. הריבים ממש מסלימים ואנחנו מחפשים אחד את השנייה. אני מבינה שאני כרגע בנקודת קיצון אבל אני מתחילה לפחד שאחכ יהיה מאוחר מדי. ילד/ה ראשונים. נשואים כמה חודשים. כמה אני באמת פוגעת בתינוק/ת שאני לא אוכלת? אני כל כך אבודה, בבקשה אל תשפטו.