בנות, אני רוצה לפרוק ולשתף ואולי יהיו כאלה שיזדהו. הילד שלי בן רבע לשלוש, נולד אחרי טיפולי פוריות ולפני כמה חודשים התחלתי טיפולים כדי להיכנס להריון נוסף בעזרת ה’, אחרי שהבנתי שזה כנראה לא יקרה מעצמו באופן טבעי. בקופת חולים (לאומית) היה לי רופאה מצויינת ומקצועית, וגם כשעברתי דירה לעיר אחרת נשארתי איתה. לפני שלושה שבועות היה לנו תור אליה, יצאתי מהבית שעתיים וחצי לפני, בעלי לקח חופש מהעבודה, כדי להגיע בזמן. היו עיכובים שלא תלויים בנו, הנהג של האוטובוס עשה סיבוב בטעות והיו פקקים. הגענו באיחור של רבע שעה לתור אצל הרופאה. היא כבר ארזה את התיק שלה, והודיעה לנו שהיא הולכת הביתה ואין לנו תור כי איחרנו. אפס אמפתי, אנושיות, רגישות, הבנה, כלום. לא הציעהלקבוע תור אחר, לא ניסתה להסביר, כלום. יצאתי והתחלתי לבכות. עשיתי את כל המאמץ לחינם, ובעיקר, זה אומר שכל החודש הנוכחי יילך לפח כי אין לנו מרשם לזריקות ולא כלום. כמה ימים הייתי ממש בתחושה מאוד קשה, לא היה לי חשק לכלום, לא אוכל ולא סקס, ממש התפוצצות הורמונלית. למחרת האירוע, כתבתי מכתב מכל הלב להנהלת הסניף, וביקשתי לקבל תור לרופאה אחרת כי לא הייתי מסוגלת רגשית להמשיך עם אותה אחת, נפגעתי קשה מאוד. אחרי יום קיבלתי הודעה יבשה שבודקים את זה, מאז לא קיבלתי שום מענה, כמעט חודש אחרי! אני מאוד כועסת ורוצה לעזוב את הקופת חולים. מצרפת את המכתב ששלחתי, מחקתי קטעים מזהים כי אני לא רוצה לפגוע אישית ברןפאה ובסניף. תגידו לי אם אני מגזימה או צודקת. לכבוד הנהלת סניף .... בקופת חולים לאומית נושא: פנייה דחופה בעקבות יחס בלתי ראוי במרפאת פוריות שלום רב, אני כותבת את הדברים בכאב גדול ובתחושת החמצה קשה, לאחר המפגש – או נכון יותר, אי־המפגש – שהתרחש אמש (שלישי) במרפאה. אני ובעלי נמצאים בעיצומו של תהליך טיפולי פוריות מורכב ורגיש במיוחד. מדובר בתהליך הדורש דיוק, הקפדה, ובעיקר יחס אנושי ומתחשב – יחס שאני חווה שוב ושוב במרפאות השונות ב.... בהן אני מבקרת לאחרונה לעיתים קרובות. הגענו אמש למרפאה ברחוב .... לאחר נסיעה ארוכה ומאומצת במיוחד, שארכה למעלה משעתיים בתחבורה ציבורית. הנסיעה התארכה בשל נסיבות שאינן תלויות בנו, ובכללן טעות במסלול של הנהג. הגענו באיחור של כרבע שעה בלבד – לא מתוך זלזול, אלא לאחר מאמץ כן ואמיתי להגיע בזמן, מתוך חשיבות עליונה שאנחנו מייחסים לטיפול. לצערי הרב, נתקלנו ביחס קר ומנוכר: ללא כל ניסיון לשמוע, להבין, או אפילו להביע אמפתיה מינימלית, הרופאה, ד"ר ...., סירבה לקבל אותנו ונמסר לנו בנימה מחנכת וחסרת רגישות כי היא מסיימת את עבודתה והולכת לביתה, והדלת נסגרה בפנינו. התחושה שיצאנו איתה קשה מאוד – לא רק אכזבה, אלא פגיעה של ממש. מצאתי את עצמי פורצת בבכי מחוץ למרפאה, באמת. בתהליך של טיפולי פוריות, איחור של רבע שעה עלול להיתרגם לאובדן של חודש שלם, להזדמנות שלא תחזור, ולהעמסה נפשית נוספת על זוג שגם כך מתמודד עם אתגר רגשי מורכב. ברור לנו שטיפול מקצועי אינו נמדד רק בידע ובניסיון – אלא גם, ואולי בעיקר, באנושיות. אמש איבדנו את האמון בכך שנוכל לקבל ליווי כזה במסגרת הקשר הטיפולי הזה, וזאת למרות הערכתנו למקצועיותה ולכישוריה הרפואיים של הרופאה. לאור האמור, איננו חשים שנוכל להמשיך בטיפול אצל רופאה אשר מגיבה באופן כה נטול רגישות בסיטואציה כל כך קריטית. הרבה שלוחים למקום. לפיכך, נבקש: 1. סיוע מיידי במציאת רופאת פוריות חלופית, שתוכל לקבל אותנו לטיפול ולמעקב בהקדם האפשרי, על מנת שלא להחמיץ חלילה אף יום בתהליך. 2. בדיקה של אופן ההתנהלות במקרים רגישים מסוג זה, למען זוגות נוספים הנמצאים במצב דומה לשלנו. אינני כותבת את הדברים ממקום של ריב או האשמה, אלא מתוך כאב אמיתי וציפייה בסיסית ליחס אנושי במערכת הבריאות.