פוסט פריקה תינוק בן חודש וחצי שהגיע אחרי צפייה גדולה וממש חיכיתי לו והוא מגיל שבועיים עם גזים, לשון קשורה וגם ריפלוקס בהמשך והוא צורח ברמות מחרידות ולא משנה מה אני עושה, וניסיתי הכל תאמינו לי, וזה נמשך ואני מנסה הכל וכבר אין בי כוחות, הוא פשוט פוגע לי בכל מה שדמיינתי לי כחוויית לידה ואני לא נהנית אני סובלת ברגעים אלה מרגישה אימא לא טובה דלא יודעת להרגיע, ואני יודעת שתגידו שזה עובר, כרגע זה לא מפחית ממה שאני מרגישה עכשיו
💬2 תגובות

תגובות (2)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי2 בינואר 2026 בשעה 20:13
ממש יכולה להזדהות עם זה, הדבר הראשון שמקבלים עם ילד תה תחושת אשם.. ה- אני לא אמא מספיק טובה זה משתפר עם הזמן, נכון זה לא מוריד את הקןשי שיש לך עכשיו אבל זה כן נק אור במנהרה משהו לחכות לו ולשאוף אליו.. והליקציק של דר k לנו אישית ממש עזר הייתי ערה איתו ימים ולילות שלמים בבכי על הגזים ולנו אישית זה עזר. בהצלחה, את עושה את המיטב שלך! ועדיין מחלימה מהלידה עצמה תהיי עם חמלה כלפי עצמך❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי2 בינואר 2026 בשעה 20:33
זה קשוח יש תינוקות שההתחלה קשה להם ואז כמובן גם לאמא זה שאת שם בשבילו, מחבקת ומנסה להרגיע זה המון נסי מנשא, החיבור הקרוב מקל עליהם וזה יותר קל מידיים כל היום מאוד מתסכל להרגיש שאנחנו לא מצליחות לפתור משהו לילד שלנו אבל לא הכל אפשר לפתור מיידית, לפעמים נשאר אחרי שעשינו מה הכל לנחם ולהיות איתם