סטריפינג בהריון: מה שכל אישה צריכה לדעת

ואו חייבת לפרוק, או להתייעץ מה שזה לא יהיה. בעלי ואני 5 שנים יחד, היום אנחנו עם תינוקת בובה בת חצי שנה. אנחנו אוהבים והכל, תקשורת סבבה.. יש לנו פעמים שהולכים ליועץ ככה לרענון הזוגיות וכו׳ סך הכל אנחנו אחלה. אממה, בעלי ל-א עוזר בבית. פאקינג לא. הקטע, שזה תמיד היה. מאז שהוא עוד היה חבר שלי אני עשיתי הכללל לבד בבית. בישולים, כביסות, כלים, ניקיונות, קניות והכל פשוט. כן, הוא יכול לעזור לי פה ושם אבל ברמת העיקרון אני עושה. כל הריבים שלי איתו זה על זה, יוצא שפעם ב- אני מתפוצצת ונשבר לי . היום אמרתי לו תקשיב, אם זה לא נפסק אני מעדיפה כבר להתגרש, נשבר לי! אני לא שפחה ולא עבד של אף אחד. זה כבר פוגע בי זה מעליב אותי וזה לא פייר לי. חאלס אני לא מסוגלת יותר. הוא אמר לי ככה את מכירה אותי מאז שאנחנו יחד כבר 5 שנים מה את רוצה ממני!?! ואלה הוא צודק וגם אולי אני גם קצת אשמה שלא עמדתי על זה כל השנים, אבל מה לא הבנתי אני אמא שלו? מרגישה חרא, מרגישה שנמאס לי פשוט מהכל, נמאס לי להיות הכל בשביל כולם ואף אחד לא דואג לי בחיים לכלום. מה הייתן עושות במקומי?😢

מרגישה בעצב בנות תעודדו אותי ילדתי לפני כמעט חודש, יש לי צמודים בהפרש של שנה ו5 הילדה שלי מקבלת את התינוק מהמם אחות מושלמת אבל כל כך קשה לי החלטתי להשאיר אותה איתי בבית בחופשת לידה ואני מרגישה שמתחרטת, לא מספיק כל הסביבה אמרה לי שאני עושה טעות ושאקרוס אני מרגישה שבאמת טעיתי . היא נהייתה דעתנית, בכיינית, קשה מאוד מנסה לדבר אבל קשה לה להביע את עצמה והמטרה שהיא תהיה איתי בבית החלטתי בהתחלה מתוך מקום אמיתי לעזור לה להתפתח בצורה הכי מושלמת שיש. מרגישה קורסת שאין זמן לנשום ולאכול ובעיקר שכל הסביבה צדקה. ומרגישה די כישלון. עד עכשיו היה חגים אז היה בסדר , התינוק עוד שניה בן חודש בע״ה עכשיו רוצה לחפש לה מסגרת לבוקר אבל כבר נהיה קשה למצוא בקיצור מרגישה באסה ברמות. מה עושים? ולמה הילדה נהייתה כזאת קשה ובכיינית? אופ איזה דיכאון . מתי כל הקושי הזה עובר? ובעלי מושלם חמסה… הוא עוזר מלא אבל חוזר גם מאוחר מהעבודה באיזור 18 רק