מעקב הריון: כיצד להתמודד עם שקילה לחוצה

שמתי לב שבמעקב הריון האחיות אובססיביות לדעת כמה אנחנו שוקלות. לא מדברת על מקרים קיצוניים או סכרת.אני עולה יחסית הרבה בהריונות וזה מעסיק אותי מאוד ומטריד עד שהחלטי לא להשקל בהריון או להשקל לעיתים רחוקות יותר. ואני שמה לב כל אחות שנתקלתי בה מתעקשת מאוד ומתווכחת איתי שאעלה להישקל על אף שאני אומרת לה את המשקל שאני בערך אמורה להיות בו.. אז למרבה ההזייה צריך להתעקש איתך ולהסביר מאה פעם שזה שלך עד שהן משחררות ,אבל מי שגם בסירה הזו שפשוט תתעקש ותעמוד על שלה לעשות רק מה שנעים לה ומה שלא כי זו הזכות שלנו ...
💬3 תגובות

תגובות (3)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי2 בינואר 2026 בשעה 06:15
בהריון הראשון הייתי במעקב הריון כי הייתי אמא חרדתית וצעירה. אבל עכשיו בנוכחי אני כל כך לא מרגישה צורך ללכת אליהן. אני רוצה לקנות את הסטיקים שהן נותנות בסופר פארם ושבת שלום
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי2 בינואר 2026 בשעה 06:32
וואי מזדהה איתך. ממש אובססיה למשקל. ואני עוד התחלתי ממשקל נמוך, אבל הדגש ששמו לי על המשקל היה לא נעים. לא יכולה לדמיין כמה רע הייתי מרגישה עם עצמי אם הייתי רק קצת יותר מלאה. למזלי אחרי שהיא ראתה שבטרימסטר הראשון לא עליתי בכלל, היא הניחה לזה, והבינה שאני לא צריכה שילחיצו אותי לגבי זה. קיצר מזדהה איתך ממש. הלוואי שיפסיקו לגרום לנו להרגיש כל כך רע לגבי זה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי2 בינואר 2026 בשעה 06:47
אני כבר מלפני ההריונות הרגשתי נורא כל פעם שעליתי על משקל (שוקלת 42) ועשה לי מחשבות נוראיות על להקיא ולעשות דיאטות…. יום אחד החלטתי שאני פשוט לא נשקלת יותר שמישהו ינסה להתווכח 😂

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

חייבת שתעזרו לי יש לי ילדה בת שנה 10 חודשים עד גיל שנה וחמישה חודשיים הייתה אוכלת הכל פשוט הכל לא בוררת ואוכלת גם מהצלחת שלי וגם מה שאני מגישה לה וגם אוכלת באופן עצמאי. בתחילת שנה (ספטמבר) ממש שבוע שבועיים לפני שנכנסה למסגרת (בגיל שנה וחצי) התחילה פשוט להיות בררנית לא אוכלת בבית ולא במעון בעיקר אוכל מבושל (פסטה בולונז, קציצות, עוף, קוסקוס עם מרק עוף וכו) עם ארוחות בוקר פרוסה עם ממרח כלשהו מקושקשת וכו אין לה בעיה אבל מבושל היא לא נוגעת. שאני מגישה לה היא ממש בוכה אומרת לי ״לא אמא״ ״דיי״ היא ממש היסטרית גם אם אני מפרידה לה ומגישה לה את הרוטב בנפרד, במעון היא לא בוכה רק לא נוגעת, בבית זה מרגיש שהיא יותר משוחררת ומרשה לעצמה לבכות. אני מתוסכלת ברמות ואובדת עצות!!!!! הרופאת משפחה אומרת שזה עובר כנ״ל לגבי טיפת חלב. אבל אנחנו כבר בינואר וכלום לא השתנה. בעלי הציע לי לעלות לפה את הנושא בתקווה שנקבל טיפים, הכוונה כלשהי או דרך יצירתית לצלוח את הקושי הזה. חשוב לי לציין שאני עד היום מגישה לה רגיל בתקווה שהיא תגיע, לפעמים נוגעת בשניצל, אורז לבן.. אבל בסוף זה תמיד יסתיים בתחליף שאני יודעת שהיא תוכל בטוח כדי שהיא לא תהיה רעבה (לחם מטוגן, דייסה, בקבוק, מעדנים, בננה) כנ״ל לגבי המעון אם היא לא אוכלת בצהריים הן מביאות לה פרוסה כדי שלא תהיה רעבה. אני ממש מתגעגעת לימים שהיא הייתה מתלכלכת לי מפסטה ברוטב עגבניות וקציצות אוףףףף תעזרו לי מה אני עושה ?!🥺
💬5 תגובות