הרדמת תינוקות: מדריך מעשי לאמהות מתוסכלות

אכן נשמע לגמרי בנורמה 😊 לי עוזר מאוד שינוי תפיסה. לחשוב על זה שאני עוזרת לו להרדם, לא מרדימה. הרי אני לא באמת יכולה להרדים אף אחד, זה משהו שרק הוא יכול לעשות לבד. התפקיד שלי הוא ליצר לו את הסביבה הכי מייטבית להרדמות. זה לא פרקטי, זה מוציא את הסטרס ואז לרוב זה זורם יותר. ברמה הפרקטית כשיש מאבק ארוך ומתיש אני משחררת. יוצאים שוב לסלון לשחק ואז מחפשר סימן ראשון של עייפות ולוקחת שוב לחדר לנסות להרדם. עייפות מגיעה בגלים. אם מצליחים לתפוס את הרגע נמדוייק אז ההירדמות הרבה יותר קלה. לפעמים לוקחת במנשא ויוצאת החוצה. זה גם מוריד לחץ. פשוט עושה הליכה בלי ציפיה. לרוב הם נרדמים ואם לא אז בבית כשמגיעים ההירדמות קלה יותר

תינוק עייף נרדם תפסיקי להרדים

תבדקי יש מצב מאד גדול שהוא בטווח זמן עכשיו של קפיצת גדילה, לי זה היה עם הבת בטווח גיל הזה..

מזדהה היא עוצמת עיניים ופותחת כאילו נלחמת בשינה לפעמים זה גזים, מוציאה לה גרפס או שמה אותה על הפוף, זה עוזר לה התחלתי גם לשים לב לסימני עייפות ביום זה בערך כל שעה-שעה וחצי רואה פיהוק, או חוסר קשר עין או מבט זגוגי או שפשוף עיניים - אני ישר מורידה גירויים היא כנראה בקפיצת גדילה אז גם ההרדמות זה כל פעם משהו אחר... פעם בהנקה, פעם במנשא, פעם בנדנוד-נענוע פעם היא רוצה שאניח אותה במיטה בלי לגעת בה, פעם מלטפת לה את הפנים עד שנרדמת או שוכבת מולה פנים אל פנים ומדברת איתה עד שנרדמת קיצר, מאתגרת אותי כל יום מחדש איך היום היא רוצה להרדם...