רגעים של אושר: אמהות וילדים בפארק

סתם פוסט תזכורת לכל האמהות המדהימות כאןלא חייב לקרוא מי שלא רוצה🙏🏼💕. היום היה לי יום ממש ממש ממש קשה בעבודה המון לחץ המון עבודה הרבה מאוד עצבים ברמה שכמעט התפרקתי והתחלתי לבכות מרוב יאוש וכאבים משהו פסיכי יצאתי להפסקה של 20 דקות מסכנות רק ב13:50 כשמסיימת לעבוד ב3 כשאני גם ככה ערה מ5 ומשהו בבוקר,סחוטה ברמה מטורפת באמת.חמותי שמרה על הילדה עד שאחזור הביתה מהעבודה ובדרכ הן מטיילות אבל בגלל הגשמים לא הוצאנו אותה לטיולים וחמותי אמרה לי שיש לה דברים לעשות בדירה החדשה שעברה עליה אתמול אז היא לא תוכל לטייל איתה,אמרתי לעצמי טוב שתישאר בבית מקסימום מחר יטיילו,בסוף חמותי החליטה להוציא אותה ואמרתי לה בסדר אין בעיה תטיילו קצת אני אחזור הביתה אנוח קצת כי לא מסוגלת לטייל איתה אני סחוטה.מפה לשם כשהייתי בדרך חזרה הביתה פגשתי אותן בפארק וזהו ברגע שראיתי את החיוך של הקטנה שלי הלב שלי נמס ושמחתי פעם ראשונה לאורך כל היום המעצבן הזה,ולמרות שאמרתי שאני לא אטייל איתן היה לי ככ טוב לראות אותה שוויתרתי על המנוחה והמשכתי איתן את הטיול והיה ככ כיף והילדה התרוצצה לה בפארק התגלשנו ביחד במגלשות ושיחקנו ורצנו והשתוללנו ביחד,טיול לא כזה ארוך אבל הזמן הזה איתה ביחד והשמחה שלה שאני מטיילת ביחד איתה ומשחקת איתה הייתה שווה את הכל.אז כן יצא שלא נחתי,אומנם השלמתי את זה בטעות אחכ(סיפור ארוך🤣)אבל הרגעים האלה במהלך היום כלכך חשובים ולפעמים צריך לזכור שעם כמה שאנחנו סחוטות ועייפות מהשגרה היום יומית שלנו וגם אם יש 80 אלף מטלות בבית,הכל יכול לחכות,כי בסופו של דבר הם גדלים לנו מול העיניים והזמן שלנו ביחד בתקופה הזאת לא יחזור.אז אם יש לנו את היכולת להעביר איתם עוד קצת את הזמן עם כמה שזה קשה לנו,זה שווה כל מאמץ💕🙏🏼