מאיפה אבל יש את המידע שתהיה מלחמה?

אני לא ארגנתי תיק חירום

ואי קשה קשה קשה. קודם כול כן היה לנו טיק חירום. דברים לילדים ואוכל ומים ורסקיו וולריין בשבילי. גם לנו לא היה מקלט והייתה הליכה של 5 דקות. אז היה לנו אותו סיפור. הדבר הכי הכי הכי חשוב זה לנסות להרגע ולנשום ולהאמין ולהתפלל. אני כול פעם שתופסת את עצמי במחשבות וסירוסים של חרדות פשוט משתמשת באנרגיה הזאת להתפלל וזה דיי עוזר. לא יודעת מה היה חס ושלום אם יתחילו שוב הטילים אבל הכי חשוב זה להיות רגוע ומוכנה. יש תוכנית "בריחה" לממד בלי לחץ בלי למהר. תינוק ילד תיק והלכנו. תיקני אשפר להשאיר בממד עם יתחיל שוב בשביל לחשוב על דבר אחד פחות. ובבקשה בבקשה תשני על מערכת העצבים שלך. אני יודעת שזה קשה תאמיני לי אני הפסיך הכי גדולה שיש. תפילה באמת באמת עוזרת

סליחה על השגיאות כתיבת. עברית ספה שלישית :)