סימני לידה: כאבים ותחושות לפני הלידה

אני בהריון שבוע 12, יש לי ילד בן שנה ו-3 חודשים. התכוונו לארח את המשפחה של בעלי לשבת. הילד שלי לא בגן והוא תמיד איתי. בעלי היה צריך לעבוד ביום שישי הזה ואמר שכשהוא יחזור סביבות 12 יעזור לי. אבל השבת נכנסת מוקדם והחלטתי להתחיל כל מיני מנות שרציתי לבשל בבישול ארוך. שמתי לילד שלי טלוויזיה בסלון לידי וגם יש לו מלא משחקים, והייתי במטבח ליד והתחלתי לחתוך ירקות וזה. פתאום אני שומעת אותו בוכה בהסטריה ורץ לכיווני. הוא קיבל מכה חזקה באוזן מהשולחן סלון שהוא קפץ עליו ונהיה לו חתך יחסית עמוק באוזן ומלא דם . כל כך נבהלתי. הזעקתי את בעלי שיבוא מיד. שהוא בא הוא ראה אותי מחזיקה אותו בידיים והוא די רגוע צופה בטלוויזיה ואני לא מפסיקה לבכות ומרגישה אשמה. הוא כעס עליי ואמר שאני אפסיק לבכות שאני מפחידה את הילד. ושככה אני לא אבוא איתם למיון. נעלבתי ממנו מאוד שלא מבין את התגובה שלי. במיון תפרו את הבן שלי והכל בסדר עכשיו אבל אני כל כך עם רגשות אשמה שבגלל בישולים הזנחתי את הבן שלי ולא נתתי לו את מלוא תשומת הלב, והוא גם ככה מאוד מאד שובב וצריך מאה עיניים איתו. שכולם יקפצו לי אני חייבת לשמור עליו כי זה היה יכול להיגמר גרוע יותר.

איך איך דבר כזה איך הם היו צריכים לחיות ! זה כיס, עצב כאב הכל מעורבב תסכול הלב נשבררררררר🥺🥺🥺🥺🥺🥺🥺🥺 מסתכלת על הגוזלית הקטנה שלי ופשוט בוכה😭 שום דבר לא מובן מאילו הדבר הראשון שאעשה שהקטנה לי תתעורר זה לחבק אותה חזק ולהגיד לה שאמא פה ושאמא אוהבת הכי הכי הכי הכי ,בלי סוף ועד סוף היקום ובחזרה ואין סוף לאהבה אליה❣️❣️❣️❣️❣️

היי לכולן אני שבוע 33 מרגישה שאני מאוד חלשה ויש לי קצת קוצר נשימה ודופק גבוה זה טבעי או מה אני יכולה לעשות

אם אני יעשה בדיקת הריון ביתית בשתן של הצהריים , זה נורא? ומה הסיכוי שזה יהיה נכון?

וווואי חיייבת לפרוק משהו !! ורק פה אפשר כי זה אנונימי אני אפילו לא רוצה לשתף את בעלי כי זה לשון הרע ואני מנסה להימנע!! בקיצור … יש במעון של הילדה שלי אמא אחת חד הורית, יצא לי להכיר ממש בקטנה בתחילת שנה, מפה לשם אני תמיד רואה אותה אוספת את הילדים ברגל עם העגלה היא בלי רישיון (חד הורית בלי בעל או משהו) והולכת ברגל, כשהתחיל החורף ממממש היה לי רע ברמות לראות אותה ככה לא יכולתי! היא הייתה מוציאה את הילד בקור ברוח לפעמים בגשמים הולכת ברגל עד לתחנת אוטובוס שזה לא קרוב כל כך משם עולה לאוטובוס עד לבית זה נראה לי מזעזע ברמה שהייתי חייבת להציע לה עזרה שלחתי הודעה שאני כל כך אשמח לקחת אותה הביתה במילא אנחנו אוספות בדרך כלל באותן שעות אז אני רוצה גם לזכות במצווה הזאת וגם לדעת שהיא והילד לא ילכו ברגל באמת זה נוראי היה לראות! היא שמחה מאוד ואמרה כן, כמובן שעשיתי והצעתי באמת מכל הלב באהבה! אני רוצה את המצווה הזאת !! התחלתי לקחת אותה בהתחלה היה בסדר והרגשתי ממש טוב בלב, ועם הזמן.. (כבר כמעט חודש עבר) אני מרגישה קצת שזה לא בא לי בטוב, היא עולה לרכב עם ריח נוראי נוראי נוראי של סיגריות ברמה שהיא יושבת מאחורה אני מקדימה בהגה ואני לא יכולה לנשום! אי אפשר לפתוח חלון חורף יש ילדים ברכב אני באמת רק עולה לרכב ועוצרת את הנשימה מחכה להוריד אותה ה׳ ייסלח לי מאה פעם! אני לא מדברת לא אומרת לה מילה או רמז או פרצוף חלילה! עדיין לוקחת באהבה, היו פעמים שגם היא הגזימה קצת, וביקשה ממני לקחת אותה מהמעון לקופת חולים לאסוף תרופות, לחכות לה ושנמשיך לבית שלה, הייתה פעם אחת שהיא אמרה לי לחכות לה במעון חיכיתי 20 דק!! כי היא פספסה אוטובוס, היום היא שןלחת לי הודעה ״היי תוכלי לאסוף אותי מהבית במקום שאגיע באוטובוס״ שומעות זה לא הכיוון!! אני צריכה לבוא מהבית שלי לבית שלך - לאסוף אותך למעון? ומשם שוב להחזיר אותך לבית? ועוד מאמי יש שמש יום קיץ היום!! זה מוגזם ומרגיש לי טיפה ״ניצול״ או יותר מדיי להרגיש בנוח מה