עזבתי את כל המרכז את כל מה שאני מכירה ועברתי צפונהה חשבתי שאני יפרח נכנסתי פה…

תקשיבי. תני לזה צאנס כמה חודשים ואם עדין אין שיפור בהרגשה- להניע עניינים ולעבור! מקום מגורים ממש משפיע על מצב נפשי אומרת לך בתור מישהי שניסתה לגור באריאל (המקום הכי חור ומדכא בעולם) וחטפה דיכאון והתקפי חרדה משהו שלא היה לי בחיים לפניכן! פשוט הרגשתי איך הצבע שלי משתנה שם. בשנייה שחזרנו לגור במרכז חזרתי לעצמי וסימנתי איקס על התקופה הזאת. נכון מעברים זה קאדר וזה קשוח. אבל אנחנו בני אדם ואנחנו לפעמים עושים טעויות. אין סיבה להתמסר לטעות. פשוט להודות שזה היה צעד לא נכון ולתקן.

אני גם מצפת עברתי מירושלים לפה בהתחלה היה לי ממש קשה היום כבר התרגלתי

וואו מקום מגורים ככ משפיע על הנפש ככ, אומרת את זה בתור דוגמא טובה התחתנתי ועברתי מהדרום למושב ליד בית שמש ופה אני מרגישה שטוב לי שאני פורחת

סיפור חיי גםם עברתי לדרום חרא מקום לגדל ילדים משעמם פה תחת אנשים בעיר שלי מסריחים את העיר וגועל נפש שכן שהכלב שלו נובח כל היום ולא מעניין אותו אין על המרכז לא יעזור!!! יש מצב שפשוט הגענו לעיר לא נכונה באיזור כן? אבל זה המצב אין אחותי או שתחפשו מחליפים ותעברי למקום אחר אם יש אופציה ואז יעלה לך רק ההובלה אבל זה שווה את הנפש

לגבי מערכת החינוך זו בעיה כיום ברוב הארץ, יש מחסור במורים אז הצוותים מתחלפים, חסר צוות, הרבה מורים לא מדהימים... נסי למצוא קבוצות של אמהות, למצוא מפגשים ופעילויות זה יכול להקל גם עליך וגם על הילדים

תנסי לראות מה כן טוב

תראי אני עברתי פעם לדירה במיקום של מינוס שזה אומר כמה חלונות בבית וכולם בגובה התקרה לא הצלחתי לישון לילה אחד ובכיתי כל הזמן מצאנו שוכרים ועברנו לבית אחר תוך שבועיים באמת עףכל הכבוד לבעלי שהכיל את כל העניין הזה ואמנם כשעברנו לחול היו לי התקפי חרדה ולא הצלחתי לאכול כלום כי הקאתי הכל עשיתי טיפול רגשי בטלפון מהמטפלת שלי ותוך כמה שבועות הצלחתי לאכול כמעט רגיל ותוך חצי שנה התרגלתי לאט לאט אז השאלה כמה זה חמור אצלך או כמה אפשרות יש לכם לחזור למיקום הישן?

יש לך פה משפחה חברות? למה עברתם?