נזרקתי אוביטרל בשלישי לפני שבועיים והזרעה בחמישי... חשבתי שמחר ישלחו אותי לבטא, אבל הרופאה אמרה לי בראשון. לדעתכן, אם אעשה מחר בדיקת הריון זה יראה תוצאה מהימנה?

היי קבעתי סקירה ראשונה שאני אהיה שבוע 14+2 זה היה או זה או שבוע 16+2 לפי התורים הפנויים ואני תוהה אם בשבוע 14 זה מוקדם מידי . גיפיטי כתב שעדיף שבוע 16 כי ב14 האיברים פחות מפותחים ויכולים לשלוח לבדיקה חוזרת או לפספס מומים שכן היו מתגלים בשבוע 16

רוצה לפרוק :( הייתי בקשר 4 שנים עם גבר. הקשר היה מאוד לא יציב און אנד אוף, מעולם לא התמסד כי היה בו המון רעילות ועם כמה שבהתחלה התאהבתי וחשבתי שזה לחתונה, עם הזמן הבנו כמה זה רחוק ושאנחנו לא מתאימים ואני לא רוצה גבר כזה. ולאחר מליון פרידות וחזרות נפרדנו סופית. תקופה ארוכה לאחר הפרידה ונתק מוחלט של 8 חודשים בהם התחלתי סוף סוף להרגיש חופשיה ואפילו הכרתי בחור חמוד בין לבין אבל גם זה נגמר. הוא חזר פתאום לדבר איתי משום מה למרות שביקשתי שלא. וסיפר שהיה לו קשר מדהים עם מישהי, שחווה קשר ״בריא״ וחשוף וכנה. זה היה לי כמו חץ בלב. אבל שאף אחת לא מכירה אותו כמוני ובלה בלה. התלקק אחר כך כשקלט שאמר משהו לא במקום ושזה היה מניפולטיבי ופוגעני. אמרתי לו אז למה חזרת והתעקשת לדבר איתי שוב? כדי לספר לי את הדבר הזה על כמה היה לך קשר מדהים ובחורה מדהימה?! והוא יודע שזה רגיש לי בטירוף. השיחה הגיעה לפיצוץ ושוב ניתקנו ומאז עברו 5 חודשים. השיחה הזאת הייתה לי כל כך טראומתית וטריגרית (הנסיון הזה להציג לי שהייתה לו אחרת, שזה מאוד מאוד רגיש וקשה לי, ולהגיד כמה שם היה לו בריא וטוב). שעברתי תקופה קשה. מאז אני בהתקפים קשים של מחשבות עליו. תלות. מחשבות מה איתו. לא מסוגלת להכיר אף גבר אחר!!! נעולה במוח. טריגרים מכל דבר קטן שקשור אליו. הקשר היה רעיל בטירוף ביננו אבל הייתה שם תחושת חיבור נפשי הכי חזק שהיה לשנינו. אני מרגישה קשורה אליו בנפש ברמה הזויה כמעט מיסטית. והוא אליי. אבל בחיים לא נהיה ביחד ובכללי הוא אדם שאני לא רוצה כי יש בו רשעות מסוימת. אבל אני מרגישה שאני בלופ שאין לי שום שום שום מסוגלות נפשית לצאת ממנו! אני קשורה נפשית לבן אדם ואובססיבית נפשית ועם מחשבות טורדניות עליו ללא הפסקה. ואנחנו בנתק מוחלט אין לי שמץ מה איתו אבל מהיכרותי גם הוא באותו מצב. אני רוצה להיות חופשיה ממחשבןת ותלות רגשית ומרגיש לי כאילו זה הולך להישאר בי שנים ! ואין לי שום סיכוי בעולם כיום להכיר גבר כי הלב שלי חסום אטום אבן. אפילו מיניות כבויה אצלי לחלוטין. אני צל של עצמי. (וזה עוד לפני חששות של פניה מצידו או מניפולציות נוספות). הצילו פליז מישהי פעם חוותה משהו כזה והשתחררה נפשית?