אמאלה מה עושים עם ילד ראשון שפינקתי אותו יותר מידיי ועכשיו נרדם רק בעגלה בסיבוב…

לאט לאט משנים את ההרגלים מחליטים שלא ישנים יותר בעגלה שמים במיטה שלו מלטפים שמים מוזיקה מרגיעה ברגע

העיקר לא להישבר לזכור שאת עושה את זה בשבילו אפשר להשאיר בכוונה את העגלה באוטו כדי לעזור לך לא להישבר לחבק לנחם להכיל את הקושי של הילד יומיים שלושה זה עובר

הוא כאילו נרתע מהמיטה

אני לא יודעת מה לעשות כי הוא מוכן לישון רק במיטה שלנו

מציבים גבולות מאמי, מי שאומר לך שבגיל שנה וחצי הם לא מבינים, אז שתדעי, הם מבינים ו ח צ י ומסובבים את כולנו על האצבע הקטנה שלהם! תתחילי להציב גבולות מעכשיו, תתחילי לחנך מעכשיו כדי שאחרי זה לא תאכלי את הכובע. אני חס וחלילה חלילה וחס לא מבקרת אותך שלא תחשבי לרגע אני רק מציבה לך עובדות לטובתך בלבד שיצילו אותך. את חייבת חייבת להתחיל להציב גבולות, להפסיק פוצי מוצי יותר מידי ולהתחיל בחינוך עכשיו, לפני שבאמת יהיה לך קשה לצאת מיזה. זה הזמן עכשיו, חלק מהתפקיד שלנו כאמהות חוץ מלאהוב שזה כמובן בא מעצמו, הוא ל ח נ ך. אל תרגישי אשמה או אמא רעה. את אמא שמחנכת ומציבה גבולות 🩵

שאני מסבירה לו שהולכים לישון ושמה במיטב הוא צורח ובוכה עד שהוא מקיא

אני לא רוצה להגיד לך את מה שאגיד עכשיו כדי לא לצאת חסרת רגישות...אבל!!! את לא אומרת כלום. לפעמים להציב עובדה, לא צריך מילים. את פשוטו כמשמעו שמה אותו במיטה, יושבת לידו....שיבכה, אם את יושבת לידו ומסתכלת עליו ישר תאמיני לי הוא ירגע לבד..תכניסי אותו ללול, תקחי כיסא, שבי ליד הלול ואל תורידי ממנו את העיניים. אל תגיבי, אל תלחצי, פשוט מבט.

על גבול הבלתי אפשרי מבחינתי אני מידיי רגישה אליו