גמילה מטיטולים: איך להתמודד עם סירוב ילד?

קודם כל זה ממש לא מוקדם מדי. דבר שני מציעה נקודת הסתכלות אחרת. בגיל שנתיים כלום לא בשליטתו. מבוגרים מחליטים מתי ילך לישון ואיך, מתי יתקלח, מה ילבש, מתי ומה יאכל, מתי זמן לשחק ומתי ללכת לגן... אין לו כמעט שליטה על כלום. חלק מהמשבר הגדול של גיל שנתיים הוא סביב הצורך להחליט לבד. אז הנה יש משהו שבשליטתו. אף מבוגר לא יכול להחליט מתי ואיפה יעשה פיפי. את יכולה להציע, לדרוש, לבקש, אבל הוא בסוף מחליט. זה נורא נורא מתסכל, כי בסוף זו את שמנקה אחריו, אבל לדעתי כדאי להסתכל על הצורך העמוק יותר שקורה פה. הוא מבקש שליטה. אין לי ממש הצעה פרקטית. אולי לשאול איפה הוא רוצה לעשות פיפי במקום האם הוא רוצה לעשות פיפי. אולי להראות לו שאת עושה. בכל מקרה לא לעשות סיפור מזה שעושה במכנסיים. להגיד יופי שעשית פיפי. אולי בפעם הבאה נצליח לעשות בשירותים. בצורה קרה ופשוטה. לנקות ולהמשיך הלאה

וואו לא מוקדם הבן האמצעי שלי בגיל שנתיים הייה גמול ואחרי תקופה שהייה גמול לגמריי התחיל בכוונה להוריד מכנסיים ותחתונים ולעשות צרכים על המיטות בבית זה הייה כמו סוג של תגובה על אם הוא לא מקבל מה שהוא רוצה זה כבר עבר לו אבל זה היי מאוד מתסכל תנסי להבין מאיפה זה מגיע אולי תגובה למשהו מסוים ואני תמיד עושה את שיטת השעון שמים ביחד עם הילד טיימר ל20-30 דק והולכים לשירותים גם אם אין מנסים… בהצלחה !